שלוש שנים אחרי הטבח: המהפך האסטרטגי ששינה את מעמדה של ישראל
לקראת יום השנה השלישי לטבח השביעי באוקטובר, מתבהר שינוי אסטרטגי משמעותי במעמדה של ישראל במזרח התיכון. בעוד שבעבר ישראל נתפסה כמדינה שסופגת איומים ומבקשת סיוע, כעת אויביה חוששים לפתוח מולה חזית. שינוי זה, המכונה "מהפך הרתעה והכרעה", בא לידי ביטוי בהשמדה כמעט מוחלטת של איומים ותיקים ובהחלשת ארגונים משמעותיים.
המאמר מציין כי ישראל לא ניצחה במלחמה במשך כחמישים שנה, החל ממלחמות לבנון ועד מבצעים בעזה. לעומת זאת, מלחמת "התקומה" (השביעי באוקטובר והשלכותיו) מוצגת כמלחמה הראשונה מאז מלחמת יום כיפור שבה ישראל יכולה להצהיר על ניצחון, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מדינית.
בין ההישגים הבולטים נמנים השמדת המשטר הסורי כאיום משמעותי, למרות שנותרו אתגרים מסוימים. כמו כן, חמאס וחיזבאללה "נכתשו עד דק", כאשר התשתית, הלוחמים, מאגרי הנשק ושרשרת הפיקוד שלהם נפגעו קשות. המאמר מדגיש את הירידה הדרמטית בכמות השיגורים והאזעקות בשתי הזירות, ומציין כי הארגונים הללו הושמדו כמעט לחלוטין, למרות ש"הרעיון" שלהם עדיין קיים.
בנוסף, המאמר מנתח את השינוי בעולם, שחדל להתערב באופן פעיל בסכסוכים. הוא מצביע על כך ששתי חזיתות שהחלו ככאלו המכוונות לישראל, הפכו למעשה למנוהלות על ידי גורמים אחרים: איראן מטופלת על ידי טראמפ, והאתגר החות'י מטופל על ידי מוחמד בן סלמאן. ישראל, במקום להיות במעמד של מגנה, נמצאת כעת בעמדה המאפשרת לה להחליט אם "לעשות טובה" ולסייע.
המאמר מסכם כי האיראנים, מוכי הלם מהעוצמה הישראלית, נזהרים שלא לתת לישראל תירוץ לסבב נוסף, והחות'ים אף עדכנו שהם לא יפגעו בספינות ישראליות. כל אלו, לטענת הכותב, הם ביטוי להרתעה והכרעה אמיתיות. לקראת יום השנה, הכותב קורא לזכור את ההישגים הבלתי נתפסים ואת השינוי הגיאו-אסטרטגי במעמדה של ישראל.
