כמעט 340 שנה אחרי: חוקר ישראלי גילה ממה מתה מלכת שבדיה

חוקרים, ביניהם פרופ' זייד עבאסי מהטכניון, הציעו תיאוריה חדשה לסיבת מותה של מלכת שבדיה כריסטינה, שמתה בשנת 1689 בגיל 62. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת השבדי "Lakartidningen", המלכה סבלה מסוכרת שלא אובחנה, אשר הובילה לזיהום חיידקי ברגלה, התפתח לאלח דם וגרם למותה. החוקרים ביססו את מסקנותיהם על מסמכים היסטוריים, תסמינים שתועדו בחייה של המלכה, ודוח נתיחה שלאחר המוות שהתגלה בארכיון בווינה.

כריסטינה, שירשה את הכתר בגיל שש, נודעה בחייה הסוערים, עזיבתה את שבדיה, המרת דתה לקתוליות וקבורתה בוותיקן. היא חונכה כבן, דבר שהוביל לשמועות על זהותה המגדרית. למרות שהייתה שליטה משכילה ושלטה בשפות רבות, כולל עברית וערבית, שלטונה עורר מחלוקת. החוקרים מדגישים כי חלק מהשמועות בנוגע למינה ומיניותה נבעו ממידע חלקי ופרשנויות מאוחרות.

בחודשים האחרונים לחייה, סבלה כריסטינה מפצע כרוני ברגלה הימנית, שאובחן כשושנה (זיהום חיידקי). תסמינים נוספים שתועדו, כמו צימאון קיצוני והשתנה מרובה, עשויים להתאים לסוכרת, אך המחלה לא הייתה מוכרת כאבחנה רפואית במאה ה-17. דוח הנתיחה, שנערך שלושה ימים לאחר מותה, התקשה לספק תשובה ברורה בשל התפרקות הגופה. עם זאת, תיאור הפצע ברגל היווה רמז חשוב.

המחקר החל משיחת מסדרון בין פרופ' עבאסי לפרופ' רולף בארת' מאוניברסיטת אוהיו סטייט. השניים, יחד עם פרופ' ל' מקסימיליאן בוג'ה מאוניברסיטת טקסס, ניתחו את התיעודים ההיסטוריים והגיעו למסקנה כי סוכרת לא מאובחנת, בשילוב זיהום חיידקי, היא סיבת המוות הסבירה ביותר. הם מדגישים כי אבחון רפואי של דמויות היסטוריות דורש זהירות רבה בשל מידע חלקי.

בדיקות שרידיה של כריסטינה בשנת 1965 אישרו כי מדובר בשלד של אישה וכי סבלה מעקמת בעמוד השדרה, אך לא סיפקו תשובה לסיבת מותה. המחקר החדש מוסיף נדבך רפואי לסיפורה של המלכה, ומדגים כיצד מדע מודרני יכול לשפוך אור על תעלומות היסטוריות.