מחקר ישראלי: בינה מלאכותית עדיין לא מבינה שפות של בעלי חיים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומרכזים נוספים פרסמו מחקר בכתב העת Current Biology, המצביע על קושי יסודי בניסיון לפענח תקשורת של בעלי חיים באמצעות בינה מלאכותית. הממצא המרכזי הוא שדמיון בצלילים אינו מעיד בהכרח על דמיון במשמעות.
כדי לבחון את הבעיה, השתמשו החוקרים במודל ייחודי: צלילים שהשמיעו תינוקות שטרם למדו לדבר. בניגוד לתקשורת בעלי חיים, במקרה זה בני אדם יכולים להבין בקירוב את משמעות האותות. ההקלטות תעדו שלושה מצבים: אי נוחות, קריאה להורה ספציפי (אמא או אבא), ובקשת מזון.
הצלילים נותחו בשיטה אקוסטית קלאסית ובשתי רשתות נוירונים מתקדמות. רשת אחת אומנה על צלילי בעלי חיים, והשנייה על דיבור אנושי. הרשתות הצליחו לזהות דפוסים אקוסטיים טוב יותר מהשיטה המסורתית, אך נכשלו בזיהוי מהימן של משמעות הצלילים. לעיתים הן קיבצו יחד אותות שונים במשמעותם, ולעיתים הפרידו צלילים בעלי משמעות זהה.
החוקרים הסיקו כי פענוח אמיתי של תקשורת בעלי חיים דורש יותר מאיסוף נתונים והזנתם לבינה מלאכותית. יש לשלב זאת עם לימוד התנהגות בעלי החיים, תגובותיהם לאותות מוקלטים, ובמקרים מסוימים אף ניתוח מערכת העצבים. כלומר, אלגוריתם יכול לזהות מבנה צלילי, אך אין זה אומר שהוא מבין את המסר שהחיה מנסה להעביר.
