מיתוסים על חומציות מזון: מה באמת גורם לצרבת וכיצד תזונה משפיעה על הגוף

ד"ר מאיה רוזמן מסבירה במאמר לוואלה! כיצד להבין את המושג "חומציות" בהקשר של מזון, הגוף והבריאות, ומפריכה מיתוסים נפוצים.

המונח "מזון חומצי" נפוץ מאוד בדיאטות וברשת, אך לעיתים קרובות גורם לבלבול. חומציות נמדדת בסולם pH בין 0 ל-14, כאשר 7 הוא ניטרלי. רוב המזונות שאנו אוכלים הם בעלי pH נמוך מ-7, כלומר חומציים, אך דרגת החומציות משתנה. לדוגמה, מיץ לימון הוא בעל pH של 2-3, חומץ דומה, קולה 2.5-3, תפוזים 3-4, תפוחים 3-4, ועגבניות 4-4.5. קפה הוא סביב 5, בננה 5, חלב 6.5-6.8, ומים סביב 7. חשוב לציין שערכי ה-pH יכולים להשתנות בהתאם לזן, בשלות, עיבוד ויצרן.

עגבניות אכן חומציות מבחינה כימית, ו-pH שלהן נמוך מ-7. הן יכולות לגרום לתחושת צריבה מקומית בפה או בגרון אם יש פצע או גירוי ברירית, אך אין זה אומר שהן "מחמיצות את הגוף". צרבת היא תופעה שונה לחלוטין, הנגרמת מעליית תוכן הקיבה לוושט. חומצת הקיבה חומצית הרבה יותר מרוב המזונות. אמנם יש אנשים שמוצרי מזון מסוימים, כמו עגבניות או פירות הדר, מחמירים את תסמיני הריפלוקס שלהם, אך התגובה היא אינדיבידואלית ותלויה גם בגורמים נוספים כמו גודל המנה, שומן, אלכוהול ותנוחה.

מיתוס מרכזי נוסף הוא שתזונה משפיעה על חומציות הדם. אצל אדם בריא, הגוף שומר על רמת pH דם יציבה מאוד באמצעות מנגנוני ויסות מורכבים של הריאות והכליות. אכילת לימון או מזונות הנחשבים "בסיסיים" אינה משנה את חומציות הדם. לעומת זאת, התזונה כן יכולה להשפיע על חומציות השתן. תזונה עשירה בחלבון מן החי, למשל, יכולה להפוך את השתן לחומצי יותר, בעוד שפירות וירקות עשויים להפוך אותו לבסיסי יותר. שינוי זה בחומציות השתן אינו מעיד על שינוי בחומציות הדם או "חומציות כללית של הגוף". במקרים מסוימים, כמו נטייה לאבנים בכליות, שינוי חומציות השתן עשוי להיות בעל משמעות רפואית.

לגבי "מזון בסיסי", ישנם מעט מאוד מזונות שהם בסיסיים מבחינה כימית. חלבון ביצה טרייה הוא דוגמה, ו-pH שלו עשוי לעלות עם הזמן. סודה לשתייה היא חומר בסיסי, אך אינה מזון הנאכל בפני עצמו ויש להיזהר מצריכתה. מוצרים כמו אבוקדו, שקדים וברוקולי, המכונים לעיתים "בסיסיים" ברשת, אינם בהכרח כאלה מבחינה כימית, אלא עשויים להשפיע על חומציות השתן. בסופו של דבר, תזונה היא עניין מורכב הרבה יותר מסתם מספר pH.