העלאת הריבית של וורש נקבעה בג'קסון הול - השוק רק חיכה לביצוע

הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לטווח של 3.75%-4%, בהחלטה פה אחד. העלאה זו, הראשונה מאז 2023, הייתה צפויה במידה רבה, כאשר השווקים כבר תמחררו אותה עוד לפני ההכרזה הרשמית. נקודת המפנה בהחלטה התרחשה בכנס ג'קסון הול בסוף אוגוסט, שם יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הדגיש את מחויבותו ליעד אינפלציה של 2% וקבע כי האחריות לאינפלציה המתמשכת מוטלת על הבנק המרכזי.

למרות האינפלציה שעומדת על 3.4%, הרחק מהיעד, הימנעות מהעלאה הייתה סותרת את דבריו של פאוול ומפחיתה את אמינות הפד בעיני השווקים. אמינות זו היא נכס חיוני לבנק מרכזי. השוק הגיב במהירות, כאשר ציפיות להעלאה בספטמבר זינקו לאחר נאומו בג'קסון הול, ותשואות האג"ח עלו. ערב ההחלטה, החוזים העתידיים כבר הצביעו על סבירות של למעלה מ-90% להעלאה, מה שמצביע על כך שהשוק הוא זה שהוביל את המהלך בפועל.

המאמר מסביר את הקשר בין הריבית הקצרה הנקבעת על ידי הפד לריבית הארוכה הנקבעת בשוק האג"ח. הריבית הארוכה, המשפיעה על משכנתאות והלוואות עסקיות, חצתה לאחרונה את רף ה-5%, רמה שלא נראתה מאז 2007. עלייה זו מוסברת על ידי עליית החוב הממשלתי של ארה"ב, מדיניות פיסקלית מרחיבה ואי-ודאות גיאופוליטית, הגורמים לפרמיית סיכון גבוהה יותר.

העלאת הריבית הקצרה נועדה למנוע מהריבית הארוכה לברוח ולמנוע מהשוק לפרש את הפד כסובלני לאינפלציה. אילו הפד היה נמנע מהעלאה, הדבר היה עלול להוביל להידוק מוניטרי חריף יותר מצד השוק עצמו. ההחלטה, למרות מחירה הכלכלי הישיר, נתפסת כבחירה בין שתי חלופות קשות, במטרה למנוע כאב גדול יותר.

המהלך בארה"ב משפיע גם על ישראל. העלאת הריבית האמריקאית מייקרת את גיוסי החוב הדולריים של ישראל. באופן עקיף, הדבר משפיע גם על האג"ח השקליות, שכן משקיעים משווים חלופות. פער הריביות בין ארה"ב לישראל, כאשר הפד מעלה ריבית ובנק ישראל מוריד אותה, צפוי להוביל להיחלשות השקל, מה שעשוי להגביר אינפלציה מיובאת בישראל.