מה נמצא מעבר לפריצת הדרך? ביקור במעבדות של הטכניון
הטכניון מקדם מחקר פורץ דרך בתחומים מגוונים, החל מבינה מלאכותית וטכנולוגיה קוונטית ועד לטיפול בסרטן באמצעות ננו-חלקיקים. פרופ' ליהי זלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון, מדגישה כי המדע וההנדסה תמיד עוסקים בעתיד, וה-AI הוא כלי לפתיחת דלתות חדשות ולא יעד בפני עצמו.
במעבדה לאטומים אולטרה-קרים, פרופ' יואב שגיא חוקר מערכות קוונטיות ואת הפוטנציאל שלהן לביצוע חישובים מורכבים. הוא מסביר כי מחשב קוונטי הוא סוג אחר של מחשב, שעדיין לא ידועות מלוא יכולותיו, וכי חיבור בין מדע להנדסה חיוני להפיכת הקוונטים מטכנולוגיה למדע.
במקביל, ד"ר אסף זינגר והצוות שלו בפקולטה להנדסה כימית מפתחים ננו-חלקיקים שיכולים "לדבר" עם תאים סרטניים. במקום כימותרפיה, הם משתמשים בחלקיקים ריקים המכילים מסר ביולוגי לעצירת חלוקת התא, במיוחד בגידולים מוצקים כמו סרטן שד מסוג Triple Negative. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם רופאים מבית החולים רמב"ם.
ד"ר דבורה קאהן, פוסט-דוקטורנטית החוקרת חיסונים נגד סרטן, רואה במחקר ממד אישי כנשאית של מוטציית BRCA1, ומטרתה לסייע בפיתוח טיפולים עתידיים. ד"ר זינגר מציין כי המפגש עם מטופלים ומשפחות הוא כוח מניע, למרות הפער שעדיין קיים בין הצלחה במעבדה לטיפול בבני אדם.
פרופ' זלניק-מנור מסכמת כי החוט המקשר בין המחקרים השונים הוא היכולת לזהות מוקדם תחומים חדשים ולהשקיע בהם. תפקיד האקדמיה, לדבריה, הוא ליצור את הכישרון, הידע והאקוסיסטם שיאפשרו לשנות את העולם ולהפיץ אור.
