החوثים בבאב אל-מנדב: נזק לישראל, אך ניתן לנשיאה; מצרים וסעודיה נפגעות יותר

קריאות ישראליות מצביעות על כך שהנזק הנגרם מכיבוש החות'ים את באב אל-מנדב הוא משני וניתן לנשיאה, זאת בשל שינויים במעברי סחר ואנרגיה עולמיים בשנתיים האחרונות. מפקד חיל הים הישראלי לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרגלית, טוען כי נמל אילת סגור למעשה, אך הנזק ניתן לפיצוי על ידי הפניית סחר ממזרח אסיה לנמלי חיפה ואשדוד, תוך עקיפת באב אל-מנדב. מצרים וסעודיה נפגעות באופן משמעותי יותר: מצרים מפסידה כ-6 מיליארד דולר בשנה מהכנסות תעלת סואץ, וסעודיה מאבדת את השימוש בקו צינור הנפט שלה לים האדום, מה שמדגיש את חוסר יכולתה להתמודד עם החות'ים.

גורמים ישראלים, כולל הגנרל מרגלית והקצין הבכיר לשעבר עמית יגור, מעריכים כי הפתרון היחיד לסעודיה הוא רכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות, כמו כיפת ברזל, להגנה על מתקני הנפט שלה. צה"ל המליץ לדרג המדיני להימנע מתקיפה צבאית ישירה נגד החות'ים, ולהתמקד בהקמת קואליציה בינלאומית ואזורית, תוך היערכות לעימות אפשרי. המצב מורכב מכיוון שהחות'ים אינם תוקפים את ישראל או ארה"ב, וכל הצדדים, כולל איראן וארה"ב, מעוניינים למנוע התערבות ישראלית ישירה.

ישראל גם מהמרת על תגובה מתונה מצד טראמפ כלפי סעודיה ועל סירוב אמריקאי להתערבות ישירה. היא גם מודעת לחולשת הברית החדשה בין סעודיה, פקיסטן וטורקיה, שאינה מספקת הגנה ממשית. החות'ים הגדירו את המלחמה שלהם מול סעודיה, ולא מול ישראל או ארה"ב. מצרים, למרות נזקיה הכלכליים, נמנעת מהתערבות צבאית, ומעדיפה דרכים דיפלומטיות. ביקור יורש העצר הסעודי בקהיר מרמז על חוסר התקווה בברית המשולשת, ועל חזרה לפרויקט ארוך טווח של כוח ערבי בהובלה מצרית ובמימון סעודי. סעודיה דוחה בתוקף כל סיוע או התערבות ישראלית, וקושרת את היחסים עם ישראל לסוגיית פלסטין.

העמדה המצרית נותרה יציבה מאז 2023: הימנעות ממלחמה, במיוחד מול איראן או החות'ים, והעדפת הדרך הדיפלומטית. ישראל, לעומת זאת, שואפת לנצל את המצב לחיזוק מעמדה, תוך קידום שיחות אזוריות בתיווך אמריקאי לנטרול המצור החות'י, מה שעשוי להחיות את הסכמי אברהם. ישראל מנסה למסגר את המהלכים החות'ים כהשתלטות איראנית, בעוד איראן מכחישה ומגדירה זאת כסכסוך פנימי. החות'ים קושרים את השליטה בבאב אל-מנדב להסרת המצור האמריקאי על הורמוז, אך גם טוענים שהפעולה היא תגובה להתקפות סעודיות. הם מוכנים להפסקת אש אם סעודיה תתחייב לא לתקוף.

ישנם סימנים לחולשת אסטרטגיית 'אחדות הזירות' האיראנית, במיוחד לאחר פעולות ישראליות בלבנון. כמו כן, מתקיימות שיחות אמריקאיות-איראניות למניעת הסלמה. האמריקאים רואים בסעודיה כמי שסירבה לאפשר שימוש בשטחה במלחמה נגד איראן, וכן דחתה קריאות להשתתף במלחמה. הם רואים בברית הסעודית-פקיסטנית-טורקית איום על שליטתם. וושינגטון מזהירה מדינות באזור מפני התנתקות ממנה. האמריקאים דוחפים להבנה שהסכמי אברהם עדיין רלוונטיים, למרות התנגדות סעודית. מדינות האיחוד האירופי מצאו נתיבי סחר ואנרגיה חלופיים, גם אם יקרים יותר, סביב אפריקה ובדרכים יבשתיות.

לסיכום, שליטת החות'ים בבאב אל-מנדב מתרחשת בתקופה של שינויים במעברי סחר ואנרגיה, מה שמגביל את השפעתה הכלכלית העולמית. הנפגעות העיקריות הן סעודיה, מצרים וישראל. אין תנאים למלחמה אזורית רחבה, והפתרונות הדיפלומטיים נראים סבירים, אלא אם המצב יחמיר. ישראל מנסה לנצל את כישלון סעודיה לקידום מערכות הגנה והסכמי אברהם, אך סעודיה מסרבת להתערבות ישראלית וקושרת את היחסים לסוגיית פלסטין. כיבוש באב אל-מנדב חשף את חולשת הברית המשולשת ואת חוסר היעילות של בסיסים אמריקאיים במפרץ. צה"ל המליץ להימנע מתקיפה ישירה, שכן ישראל אינה מטרת החות'ים, ומהלך כזה עלול להיות בעייתי פוליטית עבור נתניהו.