צה"ל קיבל 1.2 מיליארד שקל מתרומות, אך חיילים עדיין מגייסים כסף לציוד
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובתקופה של כמעט שלוש שנות מלחמה, תרמו אזרחי ישראל וקהילות יהודיות בתפוצות סכום של למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים לצה"ל. כך עולה מנתונים של "עמותת סיוע לחיילים", שאושרו לפרסום על ידי "וואלה". העמותה, המוסמכת רשמית להעביר תרומות לצה"ל, השתמשה בכספים לרכישת ציוד, פיתוח תשתיות, ציוד בסיסים, סיוע לחיילים ותמיכה במשפחותיהם. נתונים השוואתיים לשנים שלפני המלחמה אינם זמינים, ולכן לא ניתן לקבוע את היקף הגידול בתרומות לעומת תקופות שלום.
התרומות כוונו למגוון צרכים: 134 מיליון שקלים הוקצו לסיוע ורכישת ציוד בתחילת המלחמה, ו-64 מיליון שקלים נוספים לרכישת תלושי סיוע לחיילים. 227 מיליון שקלים הושקעו בפיתוח תשתיות בבסיסים ומוצבים, ו-197 מיליון שקלים נוספים בציוד למחנות צה"ל. בנוסף, נרכשו 160 אמבולנסים, עשרות אלפי ערכות ציוד חורף, מוצרי היגיינה ובגדי בסיס בעלות של 104 מיליון שקלים. חברות מסחריות תרמו 645 "ערכות מנוחה והתאוששות" לחיילים. מעבר לציוד ותשתיות, כ-4,000 חיילים בודדים קיבלו אפשרות לטוס לחו"ל לבקר משפחותיהם, ויותר מ-14,000 בני משפחות שכולות השתתפו בתוכניות נופש. חלק מהכספים אף מומנו למרכז ייעודי לטיפול בפוסט-טראומה.
הצורך בתרומות לציוד בולט במיוחד לאור מחסורים שדווחו על ידי חיילים כבר בתחילת המלחמה. ב-9 באוקטובר 2023, יומיים בלבד לאחר המתקפה, דיווח "וואלה" על פניות ברשתות החברתיות של משפחות לוחמי מילואים שביקשו תרומות לציוד לחימה בסיסי כמו אפודים קרמיים, קסדות וציוד נוסף. מאז, חיילים ולוחמי מילואים רבים העידו כי נאלצו להשלים ציוד בעצמם מתרומות, ולעיתים אף מכספם הפרטי. לוחם מילואים בשם ר', מגדוד "דוד", סיפר כי הוא וחבריו ממשיכים לגייס תרומות לציוד חיוני כמו כוונות לנשק, וכי הם דואגים בעצמם ללבוש, נעליים וקסדות. גם במאבק נגד כטב"מים, חיילים נאלצו לאלתר פתרונות ולהסתמך על תרומות, כמו רשתות הגנה מפני כטב"מים שנאספו מכספי תרומות או נתרמו על ידי אזרחים וחקלאים.
פרסום נתוני התרומות מגיע על רקע מחלוקת תקציבית עמוקה בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנוגע לתקציב הביטחון. פגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לא הניבה הסכמות. משרד האוצר טוען כי אין צורך בהקצאות נוספות כעת, וכי 15 מיליארד שקלים שכבר אושרו עדיין חסומים בוועדת הכספים. מנגד, מערכת הביטחון מזהירה כי עיכובים במימון עלולים לפגוע ביכולת לבצע רכש ורכישות חיוניות. תקציב הביטחון הנוכחי עומד על 143 מיליארד שקלים, והממשלה אישרה העלאתו ל-158 מיליארד, אך ההליך בכנסת טרם הושלם. מערכת הביטחון דורשת כעת להעלות את התקציב ל-183 מיליארד שקלים. משרד האוצר מאשים את משרד הביטחון בחוסר יעילות ובחוסר שקיפות, בעוד שמערכת הביטחון מציגה תמונה שונה ומזהירה מהשלכות העיכובים. נתוני התרומות מדגישים את גיוס החברה הישראלית והתפוצות לתמיכה בחיילים, אך גם חושפים את התלות המתמשכת של יחידות וחיילים בודדים בתרומות להשלמת ציוד ותנאי שירות.
בטקס שנערך ביום שלישי, 15 בספטמבר, הוקירו תורמים של "עמותת סיוע לחיילים". בטקס השתתפו הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, בכירי צה"ל, הנהלת העמותה ונציגי חברות ותורמים בכירים. מנכ"לית העמותה, שרי נחמיאס, ציינה כי התרומות אפשרו לעמותה להרחיב את פעילותה במהלך המלחמה.
