נורווגיה מקשיחה עמדתה נגד ההתנחלויות: חוק חדש אוסר סחר ומטיל עונשי מאסר

נורווגיה מקדמת חקיקה מחמירה נגד פעילות כלכלית בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית ובירושלים המזרחית. הממשלה הנורווגית הציגה הצעת חוק שתאסור על אזרחים וחברות נורווגיות לסחור עם התנחלויות, תוך הטלת סנקציות פליליות שיכולות להגיע עד שלוש שנות מאסר. הצעת החוק הועברה להערות הציבור ביוני האחרון, וההליך צפוי להימשך עד ספטמבר 2026, לפני שתועבר להצבעה בפרלמנט.

ההצעה כוללת איסור על ייבוא סחורות מהתנחלויות וייצוא אליהן, וכן איסור על רכישת נדל"ן, מתן שירותי בנייה, הנדסה, אדריכלות ותיווך נדל"ן הקשורים להתנחלויות, ורכישת חברות הממוקמות בהן. עבירה מכוונת תגרור קנס או מאסר של עד שלוש שנים, ואילו עבירה שלא במתכוון תגרור עד שישה חודשי מאסר. החוק יכלול חריגים לפעילויות הומניטריות ופעילויות בעלות קשר פלסטיני משמעותי.

שר החוץ הנורווגי, אספן ברת' אידה, הדגיש כי ההתנחלויות מנוגדות לדעת ממשלתו לדין הבינלאומי, וכי מדיניות ההתנחלויות פוגעת בסיכויים להקמת מדינה פלסטינית ופתרון שתי המדינות. לדבריו, הממשלה שואפת לעבור מאזהרות לחברות נורווגיות לאכיפה חוקית מחייבת, כדי למנוע רווחים או תמיכה בהתנחלויות.

מהלך זה מצטרף לסנקציות נוספות שנורווגיה הטילה לאחרונה, כולל הצטרפות לסנקציות אירופיות נגד אישים וארגונים ישראלים, והטלת איסור כניסה על למעלה מ-20 מתנחלים שהואשמו באלימות בגדה המערבית.

נורווגיה אינה פועלת לבדה; קבוצה של מדינות מערביות, כולל קנדה, צרפת, ספרד, שוודיה ובריטניה, הביעו כוונה להטיל מגבלות דומות על סחורות מהתנחלויות. צעדים אלו מצביעים על מגמה גוברת בקרב מדינות מערביות להשתמש בכלים כלכליים ומשפטיים להפעלת לחץ על ישראל בנושא ההתנחלויות.

למרות חומרת הסנקציות המוצעות, השפעתן הכלכלית הישירה על ישראל צפויה להיות מוגבלת בשלב הראשון, בשל היקף הסחר המצומצם בין נורווגיה להתנחלויות. עם זאת, חשיבות המהלך טמונה באופיו הסמלי, הפוליטי והמשפטי, וכן באפשרות להרחבת הצעדים בעתיד.