דווקא בעידן ה-AI, אנחנו צריכים את האקדמיה יותר מתמיד
למרות טענות חוזרות ונשנות על כך שהאקדמיה מיותרת בעידן הבינה המלאכותית, נתונים גלובליים מצביעים על עלייה חסרת תקדים בהרשמה להשכלה גבוהה, המגיעה ל-269 מיליון סטודנטים ב-2024. שיעור ההרשמה העולמי זינק מ-20% בשנת 2000 ל-43% כיום. בישראל, למרות ירידה בדירוג הבינלאומי, שיעור האקדמאים בגילאי 25-24 עומד על 47%. עם זאת, מבחני מיומנויות בינלאומיים כמו PIAAC מצביעים על פער בין שיעור האקדמאים בישראל לבין רמת המיומנויות המפגינים, הדומות לאלו של בוגרי תיכון בעולם.
ההתקדמות הטכנולוגית המואצת, ובפרט הבינה המלאכותית, יוצרת פער בין קצב השינוי הטכנולוגי לבין ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית האנושית. פער זה, המכונה "פער ההפנמה" או "פער ההסתגלות", מחזק את חשיבותם של מרצים ומורים כדמויות אנושיות המכוונות את הלמידה. מושג ה-"Human in the Loop" בתחום הטכנולוגיה מדגיש את הצורך האנושי בבקרה והכוונה, מה שמגביר את הדרישה להבנה וחשיבה רחבה ומקצועית, ולא רק לידע טכני.
בעידן של שפע מידע וטכנולוגיות המאפשרות כתיבת קוד אוטומטית, חברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט וגוגל מחפשות מגויסים בעלי יכולת שיפוט, חשיבה ביקורתית והבנה מערכתית, ולא רק ידע טכני. האקדמיה, כך נטען, צריכה למלא תפקיד זה, לא כמקור מידע נוסף, אלא כמקום המפתח סט מיומנויות הכולל כושר שיפוט, ראייה רחבה ויכולת להשתמש בכלים טכנולוגיים בתבונה. זאת, לצד התמודדות עם רמת קשב נמוכה והכשרה למיומנויות דינמיות.
המאמר מסכם כי למרות שניתן לרכוש מיומנויות ספציפיות דרך קורסים קצרים או טכנולוגיה, מיומנויות מערכתיות, ביקורתיות ויכולת מחקר אינטלקטואלי בפרספקטיבה רחבה, אלו דורשות מסגרת אקדמית פעילה. הידע, בדומה לציור "בית הספר של אתונה", נותר דיון חי בין בני אדם חושבים.
