235 נבדקים: על הרצף האוטיסטי קראו רגשות לא פחות טוב, ולפעמים יותר
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
מחקר חדש מאוניברסיטת קיימברידג' והאוניברסיטה העברית מצא שאנשים על הרצף האוטיסטי מזהים רגשות לא פחות טוב, ולעיתים אף טוב יותר, מאנשים שאינם על הרצף, במיוחד כאשר מדובר בזיהוי רגשות של אנשים אחרים על הרצף. הממצאים מאתגרים תפיסות קיימות ותומכים בתאוריית האמפתיה הכפולה, לפיה הקושי בתקשורת הוא דו-כיווני.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מחקר חדש מצא שאנשים על הרצף האוטיסטי מזהים רגשות לא פחות טוב, ולעיתים אף טוב יותר.
- הדיוק בזיהוי רגשות היה גבוה יותר כאשר הנבדקים על הרצף צפו באנשים אחרים על הרצף.
- הממצאים תומכים בתאוריית האמפתיה הכפולה, המדגישה קושי תקשורתי דו-כיווני.
- המחקר מציע שינוי בגישה, מהתמקדות ב"תיקון" האדם האוטיסטי לבניית הבנה הדדית.
- בישראל, הממצאים עשויים להשפיע על מערך השירותים לאוכלוסייה גדלה של ילדים על הרצף.
מחקר חדש שפורסם בספטמבר 2026 בכתב העת Molecular Autism, בהובלת ד"ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית וקיימברידג', מאתגר את התפיסה הרווחת שאנשים על הרצף האוטיסטי מתקשים בזיהוי רגשות. המחקר, שכלל 235 נבדקים (141 על הרצף האוטיסטי ו-94 שאינם), השתמש בשיטה חדשנית: צפייה בסרטונים של אנשים המספרים סיפור אישי, תוך כדי שהם מזיזים מחוון רגשי. הנבדקים התבקשו לשחזר את דירוגי הרגשות של המספרים.
הממצא המרכזי הוא שלא נמצא הבדל מובהק ביכולת הכללית לזהות רגשות בין שתי הקבוצות. יתרה מכך, משתתפים על הרצף האוטיסטי היו מדויקים יותר בזיהוי רגשות של אנשים על הרצף בהשוואה למשתתפים שאינם על הרצף, אשר הציגו ביצועים זהים מול מספרים שאינם על הרצף. ממצא נוסף מצביע על כך שהדיווח העצמי על אמפתיה אינו בהכרח מתורגם לדיוק גבוה יותר בזיהוי רגשות.
החוקרים מסבירים כי הממצאים תומכים בתאוריית האמפתיה הכפולה, לפיה הקושי בתקשורת בין אנשים על הרצף לאנשים שאינם על הרצף הוא דו-כיווני. ד"ר רום מציינת כי תובנה זו יכולה לסייע למשפחות, מורים ואנשי מקצוע להתמקד בבניית הבנה הדדית במקום ב"תיקון" האדם האוטיסטי.
המחקר הנוכחי מרחיב מחקר קודם משנת 2020, אשר מצא כי שרשראות תקשורת בין אנשים על הרצף היו יעילות כמו שרשראות בין אנשים שאינם על הרצף, וכי שרשראות מעורבות הראו פגיעה משמעותית יותר בהעברת מידע. הדבר מחזק את הרעיון שהבעיה אינה באדם עצמו, אלא בממשק התקשורתי.
בישראל, למחקר יש משמעות מיוחדת לאור העובדה שכ-1.8% מהילדים מאובחנים על הרצף האוטיסטי, ומספר מקבלי קצבת ילד נכה בשל אוטיזם הגיע לכ-60 אלף ב-2024. אם הקושי הוא דו-כיווני, הדבר עשוי להצדיק הפניית משאבים מהכשרת האדם האוטיסטי להכשרת סביבתו.
מוזכרים