מומחית: נתניהו לא התעלם מהתרעה על 7 באוקטובר, אלא פעל לפי תפיסתו
ד"ר לירז מרגלית, מומחית לפסיכולוגיה חברתית, טוענת כי הביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להתרעות שקדמו למתקפת ה-7 באוקטובר מתעלמת ממנגנוני קבלת החלטות אנושיים. לטענתה, אם יתברר כי נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, אכן הזהיר את נתניהו עשרה ימים לפני המתקפה מפני "אירוע רחב היקף" מצד חמאס, הרי שהתעלמות מהאזהרה לא נבעה מרשלנות, אלא מתפיסת עולם מושרשת.
מרגלית מסבירה כי נתניהו, על פי הדיווח, סבר שהאיום מתייחס לאיו"ש ולא לרצועת עזה, ולכן לא העביר את המידע לגורמי הביטחון. היא מדגישה כי השאלה המרכזית היא איזו תמונת עולם גרמה לנתניהו לא לשנות את הנחות היסוד שלו בעקבות האזהרה. נתניהו טיפח במשך שנים דימוי של אסטרטג המזהה איומים מראש, אך תפיסתו התגבשה עוד לפני 2023. הוא האמין כי חמאס מרוסן באמצעות לחץ צבאי, וכי הכסף הקטארי המועבר לעזה מאז 2018 מחזק את האינטרס של חמאס לשמור על יציבות.
התפיסה הזו, שזכתה לאישוש במציאות במשך שנים, כולל במבצעים צבאיים קודמים בהם חמאס לא השתתף, יצרה אצל נתניהו "עדשת ראייה" דרכה סוננו כל הנתונים. מרגלית מציינת כי המוח האנושי נוטה להשתמש בניסיון העבר לפרש נתונים חדשים, ותופעת "הטיית האישוש" גורמת לדחיית מידע הסותר תפיסות קיימות והמצאת הסברים "הגיוניים" עבורו.
הפסיכולוגית החברתית זיבה קונדה הוכיחה לפני עשרות שנים כי מוטיבציה משפיעה על הערכת מידע, וכי אנשים דורשים פחות הוכחות למסקנות רצויות ויותר הוכחות לטענות המערערות את אמונותיהם. עבור נתניהו, קבלת ההתרעה הייתה עלולה להעיד על כישלון מדיניותו רבת השנים. בדומה למלחמת יום כיפור ב-1973, הבעיה ב-2023 לא הייתה היעדר התרעות, אלא חוסר היכולת לחדור את שריון התפיסות המוטמעות. מרגלית קוראת לוועדת החקירה העתידית לבחון לא רק את שרשרת העברת המידע, אלא גם את הקושי הפסיכולוגי של מנהיגים להבין כי ניסיון העבר עלול להפוך למכשול להבנת מציאות משתנה.
