מי שחושב שנתניהו הסתיר במכוון מידע על מתקפת 7 באוקטובר - לא מכיר אותו | לירז מרגלית
מאמר מאת ד"ר לירז מרגלית טוען כי אם ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן קיבל התרעות לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, השאלה המרכזית אינה רק מדוע לא פעל על המידע, אלא כיצד תפיסת עולם קבועה עיצבה את פרשנותו. מרגלית מסבירה כיצד הטיית האישוש, מנגנון פסיכולוגי שבו אנו נוטים לפרש מידע חדש בהתאם לאמונות קיימות, עלולה להפוך ניסיון עבר למלכודת מסוכנת.
נתניהו, שביסס את תדמיתו כמנהיג המזהה איומים מראש, פיתח לאורך שנים מודל שראה בחמאס ארגון מורתע, שניתן לנהל באמצעות שילוב של כוח, הרתעה ותמריצים כלכליים. מודל זה חוזק לכאורה על ידי אירועים כמו מבצע "עלות השחר" ב-2022 וחמשת ימי הלחימה במאי 2023, בהם חמאס נותר מחוץ לעימותים עם הג'יהאד האסלאמי, מה שנתפס כאישוש להנחה שחמאס הפך פרגמטי יותר בשל האינטרסים הכלכליים והשלטוניים שלו.
מרגלית מסבירה כיצד המוח האנושי בונה מודלים מתוך ניסיון קודם, וכיצד אירועים שמתיישבים עם המודל מחזקים את הביטחון בו. הטיית האישוש גורמת לכך שמידע סותר לא נדחה בהכרח, אלא מקבל פרשנות המאפשרת למודל להמשיך להתקיים. בנוסף, מוטיבציה ואינטרס אישי יכולים להשפיע על האופן שבו אנו מחפשים, שולפים ומעריכים מידע, כך שנדרשות פחות ראיות כדי לחזק מסקנה רצויה ויותר ראיות כדי לוותר עליה.
במקרה של נתניהו, הקונספציה לא הייתה רק הערכה מודיעינית, אלא קשורה למדיניות שהוביל במשך שנים. שינוי עמדה היה מחייב אותו להודות שהנחות היסוד שלו, שעליהן פעל, אולי אינן תקפות עוד. המאמר משווה את המצב ל-1973, שם הכשל היה ביכולת לתת מענה לתפיסה שהתקבעה. לכן, בנוסף לבדיקת "מי ידע מה", יש לשאול כיצד ניתן למנוע ממקבלי החלטות לראות את המציאות כפי שהשתנתה, כאשר ניסיונם העבר עלול להפוך למכשול.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
