פרות משחקות. כך חוקרים אם הן מאושרות
מחקר חדשני, המוביל ד"ר אורן פורקוש מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מבקש לפענח את מצבם הרגשי של בעלי חיים, ובפרט פרות, באמצעות "משחקים" התנהגותיים, ללא התערבויות פולשניות. המחקר, המתבצע ברפת במקווה ישראל, משתמש בחיישנים על צווארי הפרות כדי לזהות את תגובותיהן לגירויים שונים, כגון רטט המאותת על אפשרות לקבלת צ'ופר טעים. פרות לומדות במהירות לקשר בין סוג הרטט לסיכוי לקבלת פרס, כאשר רטט רציף מבטיח סיכוי גבוה (90%) ורטט מקוטע סיכוי נמוך (20%). ההתנהגות שלהן במצבים של אי-ודאות, כמו כאשר "אות ביניים" אינו מספק מידע חד משמעי, עשויה להעיד על רמת האופטימיות שלהן.
פורקוש מסביר כי בניגוד לבני אדם, שלא ניתן לשאול ישירות על תחושותיהם, בעלי חיים אינם יכולים לשקר או להיות מושפעים מ"חשיבה חיובית". לכן, המחקר מתמקד בניתוח התנהגותי אובייקטיבי. הוא מדגיש את הסכנה בהאנשה, כלומר, השלכת תחושות אנושיות על בעלי חיים, ומביא כדוגמה ניסוי שגוי בעכברים שפורש באופן מוטעה בשל התעלמות מחוש הראייה שלהם. במקום זאת, המחקר מנסה להבין את מצבם הפנימי של בעלי החיים דרך בחירותיהם החופשיות, כשהפרה בוחרת אם לגשת ל"קופסת ההפתעות" או לא.
המחקר בחן גם את השפעת שינויים סביבתיים על מצב הרוח של הפרות. שיפור תנאי הסביבה, כגון הפחתת מספר הפרות בקבוצה והוספת צעצועים, הוביל לירידה ברמת הורמון הקורטיזול (הקשור לחרדה), אך השפעות חיוביות אלו לא תמיד נמשכו לאורך זמן. ממצאים אלו מצביעים על כך ש"תחושת האושר" אינה מצב קבוע, אלא דינמי, ומושפע מהסביבה ומהאישיות של הפרט. החוקרים אוספים מאות מדדים התנהגותיים יומיים כדי לזהות מאפיינים אישיותיים יציבים בכל פרה, מתוך הבנה שאישיותה משפיעה על התאמתה לסביבה.
בנוסף, המחקר בוחן את המורכבות החברתית בעדר, ומצביע על כך שלכל פרה יש תפקיד חברתי ייחודי, בדומה למערכות חברתיות מורכבות יותר. גם אצל זבובי פירות נמצאו שינויים התנהגותיים המעידים על זיכרון והסתגלות חברתית. שאיפתו של פורקוש היא לפתח "מתרגם אוניברסלי" התנהגותי לבעלי חיים, שיאפשר הבנה מעמיקה יותר של מצבם הרגשי והעדפותיהם, ללא פרשנות אנושית, במטרה לקדם הרמוניה טובה יותר בין בני אדם לבעלי חיים.
