1.14 מיליון בני אדם ו-1,260 וריאנטים: כמה מהאישיות שלכם באמת כתובה בגנים
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
מחקר גנטי בינלאומי רחב היקף זיהה 1,260 וריאנטים גנטיים הקשורים לתכונות אישיות, אך קובע כי הם מסבירים רק כ-13% מההבדלים בין בני אדם. החוקרים מדגישים כי לא ניתן לנבא אישיות פרטנית על סמך גנטיקה בלבד, ומצביעים על קשרים בין תכונות אישיות למדדי חיים כמו בריאות והכנסה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מחקר גנטי ענק זיהה 1,260 וריאנטים הקשורים לאישיות.
- הווריאנטים הגנטיים מסבירים רק כ-13% מהבדלי האישיות.
- המחקר כלל 1.14 מיליון משתתפים מ-46 מאגרי מחקר.
- אין גן אישיות יחיד, והשפעת כל וריאנט זעירה.
- נמצאו קשרים בין גנטיקה למדדי חיים כמו בריאות והכנסה.
- לא ניתן לנבא אישיות פרטנית על סמך גנטיקה בלבד.
מחקר גנטי חסר תקדים, שפורסם בכתב העת Nature, זיהה 1,260 וריאנטים גנטיים הקשורים לתכונות אישיות, מתוכם כשני שלישים חדשים. המחקר, שכלל 1.14 מיליון משתתפים מ-46 מאגרי מחקר ברחבי העולם, הוא הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום האישיות האנושית. למרות הממצאים, הווריאנטים הגנטיים הללו מסבירים רק כ-13% מההבדלים באישיות בין בני אדם. ד"ר טד שוואבה, מוביל המחקר מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הדגיש כי "אין גן אישיות יחיד", ותכונות אישיות מושפעות מווריאנטים גנטיים רבים, כאשר השפעת כל וריאנט בודד זעירה.
המחקר התבסס על מודל "חמשת הגדולים" של תכונות אישיות: פתיחות לחוויות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות. הממצאים הראו קשרים יציבים בין וריאנטים גנטיים לתכונות אלו, ללא תלות בגיל או במדינה, למעט תכונת הנעימות שהראתה שונות בין אוכלוסיות.
קיים פער משמעותי בין ממצאי המחקר לבין הערכות קודמות ממחקרי תאומים, שהעריכו כי התורשה מסבירה 40% עד 60% מהבדלי האישיות. הפער, המכונה "התורשה הנעלמת", מוסבר ככל הנראה על ידי וריאנטים גנטיים נדירים ואינטראקציות בין גנים שלא נמדדו במחקר זה.
מעבר לכך, המחקר מצא קשרים מפתיעים בין וריאנטים גנטיים למדדי חיים שונים. וריאנטים הקשורים לנוירוטיות ניבאו יותר ימי אשפוז, בעוד שווריאנטים הקשורים לפתיחות לחוויות נמצאו במתאם עם החלפות קריירה ורמת הכנסה. מצפוניות נקשרה לפעילות בשעות היום, ופתיחות ומוחצנות לדפוס לילי.
החוקרים מזהירים כי לא ניתן לנבא את אישיותו של אדם ספציפי על סמך הווריאנטים הללו, וכי המדגם הוגבל בעיקר למוצא אירופי ואפריקאי. בישראל, המחקר עשוי להשפיע על תהליכי מיון בשוק העבודה ועל מוצרים מסחריים המבטיחים ניתוח אישיות על בסיס DNA, שכן הוא מדגיש כי ברמת הפרט, הגנום אינו מספר את הסיפור המלא.
מוזכרים