505 ימים בשבי חמאס: עדויות מצמררות של עומר שם טוב
עומר שם טוב, ששהה 505 ימים בשבי חמאס לאחר שנחטף מפסטיבל נובה, שיתף בראיון מפורט ומטלטל עם שרי מַקובר-בליקוב מ"מעריב" בחוויותיו הקשות.
שם טוב תיאר את הרגעים המביכים והמשפילים שחווה, בהם נאלץ על ידי מחבלי חמאס, מול מצלמות, לנשק טרוריסט כחלק מ"טקס שחרור" כפוי. הוא סיפר כיצד אחד המחבלים איים עליו שינשק את הטרוריסט שעמד לצידו, ועל אף שחשש להכעיס את שוביו ברגע שלפני שחרורו, נאלץ לציית. הוא ניסה לנחם את עצמו בכך שכל מה שקורה שם יישאר שם, בעוד הוא ישוב הביתה.
לאחר שחרורו, חש שם טוב בושה וחשש מתגובת הוריו, אך הם קיבלו אותו בהבנה והסבירו לו שהכפייה הייתה ברורה. אחרים אף ראו בהתנגדותו המפורשת מול המצלמות גילוי של אומץ מול חמושים. שם טוב סיפר גם על תגובתו כששמע על חיסולו של סבאח אבו חסנה, הטרוריסט ששמר עליו למעלה משנה ואותו נאלץ לנשק. הוא היה בניו יורק, בילה בפארק, ושמע את הבשורה מנציג שב"כ. "לא הרגשתי שום דבר ששינה את חיי", הודה, "אני שמח שהוא מת, הוא היה אדם נורא, גרם לי סבל רב ועשה דברים נוראיים, שלא סיפרתי הכל עליהם. אבל חיי זה לא שינה. השארתי את הרוע מאחור".
כיום, נראה שם טוב מאושר, נפגש עם חברים, מתחזק קשרים עם חטופים משוחררים אחרים, ומגשים חלום ישן ללמוד משחק בארה"ב. לאחרונה יצא לאור ספרו "פגישה עם עצמי בגיהינום". הוא הודה כי לא רצה לכתוב ספר, מחשש להפוך לעוד "סיפור חטוף", אך הבין שיוכל להעניק דרכו כלים ותקווה לאנשים המתמודדים עם משברים. הוא מקווה שהספר ישחרר אותו חלקית מהצורך לדבר על עצמו, שכן הוא לא בחר בפרסום שבא בעקבות החטיפה.
שם טוב הדגיש כי אינו רואה בעצמו גיבור, אלא אדם שנכפתה עליו מציאות קשה. הוא הגדיר את הגיבורים כחיילים ואזרחים שנלחמו למענו. הוא תיאר את 505 ימי השבי במנהרה חשוכה ומבודדת, בהם סבל מרעב, צמא, ותנאי מחיה קשים, אך את הקושי הגדול ביותר הגדיר את הבדידות המוחלטת.
