הנשק של ישראל שידהים את מעצמות העולם: "אנחנו מתקרבים לשם בענק" | בלעדי

יו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, מתאר את שדה הקרב העתידי כמשלב יותר לוויינים, בינה מלאכותית ורובוטיקה, עם טשטוש גבולות בין חזית לעורף. לדבריו, המלחמות הבאות יתרחשו בתוך ערים וידרשו חיבור מלא בין כלל המערכות. לוי הדגיש את מעמדה של ישראל כמעצמת חלל, החל מסוף שנות ה-70, אז החלה לפתח לוויינים לגישור פער מודיעיני. הוא ציין את לווייני "אופק" כדוגמה ליכולות מודיעיניות מתקדמות שסייעו לצה"ל במהלך המלחמה האחרונה, וחשף תוכנית להצבת מספר רב של לוויינים קטנים למעקב רציף אחר מוקדי עניין, במימון משותף של התעשייה האווירית ומשרד הביטחון.

לוי הסביר כי הגידול בכמות לווייני התצפית יוצר מאגר מידע עצום, המשמש בסיס למערכות בינה מלאכותית. הוא הדגיש את הצורך ביכולות חישה מתקדמות ובמאגרי מידע גדולים שיאפשרו לאלגוריתמים לנתח שינויים ולהסיק מסקנות לגבי העתיד. התעשייה האווירית כבר בונה מאגרי מידע אלו ומקימה יחידות ייעודיות להטמעת כלי AI במערכות מבצעיות.

לגבי שדה הקרב העתידי, לוי קבע כי המלחמות כבר אינן מתרחשות בגבולות בלבד, אלא בתוך ערים, וכי כלל גופי החירום והביטחון חייבים לפעול על אותה רשת מידע ולשתף פעולה. הוא הדגיש את חשיבות ההשקעה בטכנולוגיה עתידית, למרות העלויות הגבוהות של המלחמה הנוכחית, כדי להבטיח מענה לאיומים עתידיים. לוי תיאר את העתיד כמשחק מורכב על מספר לוחות שחמט, הדורש חיבור בין חיישנים, חימושים ומערכות אוטונומיות.

בנוגע לאיום הרחפנים, הודה לוי כי ישראל נכנסה לטיפול בנושא מאוחר יחסית, אך כיום קיימים מענים מושלמים לגילוי. הוא ציין כי שלב היירוט דורש שילוב של טכנולוגיות שונות, כגון אמצעים קינטיים, אלקטרוניים ולייזר, וכי מפא"ת עובדת על פתרון ארצי משולב. לוי התייחס גם לשאלת חיל הטילים, וקבע כי הצורך בטילים למתן מענה למצבים מסוימים קיים, אך השאלה מי יפעיל אותם היא משנית.