על כל שקל שנכנס לעובד המעסיק מוציא 1.59 שקל, וזה עוד לפני הרכב
עלות העסקתו של עובד בישראל גבוהה משמעותית מהשכר נטו שהוא מקבל, כאשר על כל שקל שהעובד מקבל נטו, המעסיק מוציא בממוצע 1.59 שקל. לדוגמה, עובד עם שכר ברוטו של 18,000 שקל מקבל נטו 13,621 שקל, בעוד שהעלות הכוללת למעסיק היא 21,725 שקל. הפער של 59% נובע מהפרשות שונות, כאשר חלקן חוזרות לעובד כחיסכון פנסיוני ופיצויים (3,749 שקל), וחלקן מופנות למס הכנסה וביטוח לאומי (4,355 שקל).
העלות הכוללת למעסיק כוללת גם את חלקו בהפרשות לביטוח לאומי ובריאות (1,056 שקל), תגמולי פנסיה (1,170 שקל) ורכיב פיצויים (1,499 שקל). סכומים אלו מתווספים לשכר הברוטו, כך שהשכר המופיע בתלוש נמצא למעשה באמצע הדרך בין העלות הכוללת לנטו.
החישוב המדויק של עלות העובד תלוי במספר גורמים, ביניהם גובה השכר, שיעורי ההפרשות לפנסיה ופיצויים, ומספר נקודות הזיכוי להן זכאי העובד. לדוגמה, גבר תושב ישראל זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי, בעוד שאישה זכאית לחצי נקודה נוספת. הורים לילדים קטנים יכולים לזכות במספר נקודות גבוה יותר. ניכוי מס ההכנסה מושפע גם מהזיכוי על הפקדות העובד לפנסיה.
תקרת שכר לשיעור מופחת של ביטוח לאומי עומדת על 7,703 שקל, כאשר מעבר לכך השכר פטור מדמי ביטוח. ככל שהשכר גבוה יותר, כך יחס העלות למעסיק ביחס לשכר הנטו יורד.
עלויות נלוות נוספות, כגון רכב, נסיעות, הבראה וטלפון, יכולות להוסיף אלפי שקלים לעלות החודשית של העסקת עובד, ובמקרים מסוימים אף ליצור חבות מס נוספת לעובד.
