50 שנה למלחמת יום כיפור: האם ישראל שוב התעלמה מאזהרות ערביות?

חמשים שנה לאחר מלחמת יום כיפור, נראה כי ישראל שוב התעלמה מאזהרות שהגיעו מצמרת מנהיגים ערבים, בדומה לאירועים שהובילו למלחמת 1973. פרופסור אלי פודה, מומחה ליחסים בינלאומיים, טוען כי שילוב של יהירות, הערכת חסר של יכולות חמאס ופרשנות שגויה של מודיעין, הובילו להתעלמות מהתראות, גם אם הפרטים המדויקים של שיחות בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, אינם ידועים לציבור.

משרד החוץ של איחוד האמירויות מסר בתגובה לדיווחים על אזהרה מצד בן זאיד לנתניהו מפני מבצע חמאס, כי "מאז כינון היחסים עם ישראל, הגופים המדיניים מקיימים ערוצי תקשורת פתוחים וישירים". ניסוח דיפלומטי זה, לטענת פודה, מהווה אישור סמוי לאזהרה, ומאפשר לאיחוד האמירויות להימנע מביקורת ערבית ופלסטינית. הוא מציין כי איחוד האמירויות נוהג להכחיש אירועים שאינם נכונים, כפי שקרה במרץ 2026 כאשר הכחיש פגישה בין נתניהו לבן זאיד.

ההתעלמות מהאזהרות, בין אם מאיחוד האמירויות ובין אם ממצרים, מוסברת ביהירות יתר של נתניהו, שנבעה משלושה גורמים עיקריים: הערכת חסר של יכולות חמאס, פרשנות שגויה של "דיאלוג קשוח" בין סינוואר להנהגה הישראלית, והאמונה כי הסכמי סחר והקלות כלכליות ימנעו פעולה צבאית רחבת היקף. אזהרות אלו חשובות במיוחד לאור מעמדם של מצרים ואיחוד האמירויות כשותפים אסטרטגיים במאבק נגד איראן וארגוני טרור אסלאמיסטיים, ומודיעין שלהן אינו ניתן לזלזול.

ההשוואה למלחמת יום כיפור אינה מקרית. בדומה לאזהרה ששיגר מלך ירדן חוסיין לממשלת גולדה מאיר בספטמבר 1973, גם הפעם הגיעו התרעות מגורמים ערביים. חוסיין, שלא ידע על תוכנית ספציפית, הזהיר מפני היערכות צבאית גוברת וייאוש מנהיגותי. עם זאת, המצב הנוכחי חמור יותר, שכן בעוד מאיר שיתפה את המידע עם ראשי מערכת הביטחון, נטען כי נתניהו שמע את האזהרה מבן זאיד לבדו. פרסום ב"הארץ" מצביע על כך שגם גופי הביטחון קיבלו אזהרה דומה כשבועיים לפני 7 באוקטובר, אך המידע פורש באופן שגוי. ועדת חקירה ממלכתית נדרשת כדי להציג תמונה מלאה של האירועים.