"לחשוב מחדש מה כוח יכול להשיג": המאמר שמציע שינוי באסטרטגיה הצבאית של ישראל
מאמר חדש שפורסם בכתב העת הצבאי 'בין הקטבים' מאת תא"ל (מיל') ד"ר איל פכט וסא"ל (מיל') ד"ר איתי חימיניס, מציע שינוי תפיסתי באסטרטגיה הביטחונית של ישראל. המאמר, שפורסם לפני כחצי שנה ועורר דיון בקהילה המקצועית, טוען כי ישראל נכנסת למצב של עימות צבאי מתמשך, וכי יש להפנים זאת ולא להיבהל מכך. לטענת המחברים, המציאות האזורית והגלובלית השתנתה באופן דרמטי, עם עליית איומים משמעותיים יותר, המחייבים את ישראל לחשב מסלול מחדש בנוגע לתורת הביטחון שלה.
חימיניס מסביר בראיון כי הגישות הישנות, המבוססות על הכרעה צבאית מהירה או הסדרים מדיניים, אינן רלוונטיות עוד. הוא מצביע על כך שהאזור רווי ב'שחקנים מהפכניים', כפי שהגדירם הנרי קיסינג'ר, שאינם מקבלים את הסדר הקיים ואת קיומה של ישראל. שחקנים אלו, ובראשם איראן, חיזבאללה וחמאס, שואפים להפוך את הסדר האזורי ולסלק את ישראל מהמרחב. לטענתם, גם אם יסכימו להפסקות אש זמניות, הדבר נובע מחולשה ולא משינוי תפיסתי אמיתי.
המאמר מצביע על שינוי עולמי רחב יותר, הכולל ירידה בכוח המערב לעומת המזרח, ואת זיהוי ההזדמנות מצד איראן ובני בריתה להשגת יעדיהם. שינוי זה, יחד עם לקחים ממלחמות אחרות, מוביל אותם לפעול לשינוי הסדר האזורי. המחברים טוענים כי ישראל נהנתה בעשורים האחרונים מ'תור זהב ביטחוני' שבו מלחמה לא הייתה חלק מרכזי מההוויה הלאומית, אך כעת המצב השתנה, והמלחמה חזרה להיות מרכיב מרכזי, הן בהקשר המזרח תיכוני והן כתופעה גלובלית.
בנוגע לאסטרטגיה הצבאית, פכט וחימיניס מציעים שינוי תפיסתי והתאמת כלים. הם מצביעים על התגברות השימוש בכפייה ומניעה, ועל ירידה במשקלם של התרעה והרתעה, המתאימים יותר לשימור הסטטוס קוו. לטענתם, הכוח הצבאי אינו רק להסרת איומים, אלא גם לעיצוב יסודות לסדר אזורי חדש, תוך שילוב כלים נוספים כמו שיתופי פעולה כלכליים, טכנולוגיים ודיפלומטיים. הסכנה הגדולה ביותר, לדבריהם, היא חוסר היכולת להתמודד עם האיומים הקיימים והמתהווים, והאתגר הוא להשתנות במהירות וביעילות כדי להישאר הכוח המוביל באזור.
