יפן מגבירה עניין בטכנולוגיות הגנה ישראליות; עסקאות אסטרטגיות בפתח

נציגי תעשיית הביטחון היפנית מגבירים את המגעים עם ישראל, לקראת חתימה על עסקאות אסטרטגיות בחודשים הקרובים. כך דיווחו שלושה בכירים בחברות ביטחוניות ישראליות לעיתון 'גלובס'. על רקע זה, יחידת הסיוע הביטחוני הבינלאומי (סיב"ט) במשרד הביטחון הישראלי קיימה סמינר מיוחד בנושא השוק היפני, בראשות ראש היחידה, תת-אלוף במילואים יאיר קולס. בין המשתתפים היו נציגי משרד החוץ הישראלי, כולל מנהל המחלקה המדינית וכן שגריר ישראל לשעבר ביפן, גלעד כהן, נציגים מחברות יפניות וכן מנהלים מכ-70 חברות ישראליות.

ההתעניינות היפנית נובעת מהגידול החד בתקציב הביטחון שלהם, שהגיע מכ-33.6 מיליארד דולר ב-2022 לכ-57.5 מיליארד דולר השנה, מתוך חשש מאיומים מצד סין וצפון קוריאה, וכן מהמלחמה באוקראינה. למרות זאת, הכניסה לשוק היפני מורכבת עבור חברות ישראליות, בשל הבדלים תרבותיים, מרחק גאוגרפי והיעדר קשר תעופתי ישיר. בנוסף, רכש ביטחוני ביפן מנוהל על ידי סוכנות מיוחדת במשרד ההגנה, בעוד משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה אחראי על פיקוח על טכנולוגיות רגישות ורישוי.

מעבר לרכישת טכנולוגיות, חברות יפניות כמו מיצובישי, טושיבה, פוג'יטסו, קוואסאקי, דייקין וקומאטסו מעוניינות להעביר ייצור וטכנולוגיות ליפן. הסמינר כלל פגישות עסקיות, והוצגה בו תוכנית "Bridge" של סיב"ט, שתספק ליווי אישי לישראלים לפיתוח תוכניות עסקיות לשוק היפני, ותסתיים במפגשים ביפן. תחומי העניין היפניים מגוונים וכוללים מערכות הגנה אווירית, כטב"מים, רובוטיקה, טילים, מערכות הגנה לבתים (שאינם קיימים ביפן), ועוד.

ישראל רואה ביפן לא רק שוק יעד, אלא גם שותפה פוטנציאלית בעלת יכולות ייצור דומות לגרמניה ומשאבים פיננסיים דומים לסינגפור. גורם ישראלי בכיר ציין כי היפנים מעריכים את הטכנולוגיה הישראלית ומעוניינים בייצור סדרתי. למרות שאין עדיין הסכמים קונקרטיים, הדיאלוג חם והצדדים מצפים לפריצת דרך. כמודל לשיתוף פעולה מוצלח מוזכרת הודו, שוק הייצוא הגדול ביותר של תעשיית הביטחון הישראלית, שם קיימים פרויקטים משותפים וקווי ייצור ישראליים.