מה עובר בראש של שליח הציבור שנושא עליו את האחריות הציבורית
מרדכי מנס, המשמש כבעל תפילה בימים הנוראים בישיבה ליטאית-אמריקאית, שוחח עם אחיו, המגיש משה מנס, על תפקידו של שליח הציבור ועל המשמעות העמוקה של התפילה בימים אלו. מנס הדגיש כי בניגוד לימות השנה, בהם חזנות יכולה להיות בידור מוזיקלי, בראש השנה הציפייה היא לחיבור עמוק, ושליח הציבור הוא המפתח לכך.
לדבריו, החיבור אינו מושג באמצעות יכולות קוליות מרשימות, אלא דרך דיוק בהגשת המילים, טון וקצב נכונים, באופן שנוגע ברגש באופן אותנטי. הוא תיאר את עמידת שליח הציבור כמורשה של עם ישראל מול המלך, ללא גאווה או רצון להשוויץ, אלא במטרה לחבר את הציבור למילים הפועלות. את ה'רעדה' המוזכרת בתפילה, כמו ב'הנני העני ממעש', הוא פירש כ'חרדת רוממות' והתעלות, ולא כפחד משתק, כשהמטרה היא התחברות למשהו גדול.
מנס, העוסק גם באימון אישי, מצא קשר בין קשיי היומיום של אנשים למחסומים שלהם בתפילה. הוא הסביר כי התפילה אינה תלויה במצב האדם, וגם מול דרגות קשות של כפירה, לתפילה יש כוח אדיר. הוא הדגיש כי כל יום הוא בריאה חדשה, ואין זה משנה מה נעשה בעבר, הימים הנוראים הם זמן להתחברות לתכלית הבריאה.
הוא תיאר את תהליך התפילה, החל מהרעד הראשוני וההתוודות האישית ב'הנני העני ממעש', דרך המעבר לדיבור על הכלל, ועד לעליית הטון והרגש. מנס ציין כי בסיס נוסח התפילה שלו הוא מנוסח פונוביז' וחברון, אך הדגיש את חשיבות הגמישות וההתאמה לקהל, כדי שהמטרה, חיבור הציבור, תושג.
בנוגע לפיוט 'ונתנה תוקף', הסביר מנס כי הגישה המודרנית, הן בעולם הליטאי והן בחסידי, שמה דגש על דבקות וחיבור פנימי, פחות על הפחדה. הוא הדגיש כי שיא הפיוט אינו בתיאור שבירות האדם, אלא בהמשכו, המדגיש את רחמיו של הקב"ה. מטרת שליח הציבור, לסיכום, היא להביא את האמונה הזו לציבור, להרגיע, לחבר ולהזכיר שהקב"ה מחכה לתפילתנו.