את יהודייה, לא יוונייה": התקרית האנטישמית שחוותה חברת הכנסת ביוון

חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס-ורבין חוותה תקרית אנטישמית קשה במהלך ביקורה במוזיאון קטן באחד האיים ביוון. אישה מבוגרת ניגשה אליה לאחר ששמעה אותה משוחחת בעברית, והחלה להטיח בה אמירות אנטישמיות, תוך שהיא מכריזה "אני תומכת בפלסטין". נחמיאס-ורבין, המשמשת כיום כיו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, תיארה את האירוע כקשה ביותר.

על פי עדותה של נחמיאס-ורבין, האישה המבוגרת ניגשה אליה לאחר שזו שוחחה בעברית עם חברותיה. לאחר שהאישה שאלה אם הן מדברות עברית והשיבה בחיוב, החלה האישה לצעוק לעברה כי היא תומכת בפלסטין. נחמיאס-ורבין ניסתה להרגיע את הרוחות ולהסביר כי היא דור עשירי בארץ ישראל, אך האישה המשיכה בצעקותיה והטיחה בה האשמות. לדברי נחמיאס-ורבין, האישה התקרבה אליה באופן מאיים, ובעיניה נראה "רעל".

העימות החריף כאשר האישה, שטוענת שלמדה מדע המדינה ולכן "יודעת הכול", צעקה על נחמיאס-ורבין. כשנחמיאס-ורבין ציינה כי היא חצי יוונייה, השיבה לה האישה: "את יהודייה, לא יוונייה". נחמיאס-ורבין השיבה כי שני הדברים נכונים. הרגע הקשה ביותר היה כאשר האישה פנתה לילד שהיה עם נחמיאס-ורבין ואמרה לו: "הן יהודיות". נחמיאס-ורבין הדגישה כי האירוע מהווה המחשה לאנטישמיות היסטורית ועמוקה שאינה קשורה לישראל.

נחמיאס-ורבין ניסתה להסביר לאישה כי ממשלת יוון תומכת בישראל, אך הדגישה כי לא היה מדובר בוויכוח ענייני אלא ב"רדיפה". האישה ניגשה אליה שוב, ועל פי נחמיאס-ורבין, בעיניים "זרועות רוע" ניסתה להראות לה תמונה. נחמיאס-ורבין נאלצה להרים את קולה ולהורות לה להתרחק. עובדות המוזיאון התערבו וביקשו מהאישה להתרחק. נחמיאס-ורבין הביעה צער על כך שהאישה מגדלת את הדור הבא של שונאי יהודים.

לפני שעזבה את המוזיאון, נחמיאס-ורבין הודתה לעובדות על עזרתן. היא סיפרה כי דמעה זלגה על לחייה, והסבירה לעובדת אחת ביוונית כי היא חצי יוונייה וחצי יהודייה, ולכן "עין אחת בוכה ועין אחת לא". נחמיאס-ורבין הדגישה כי היא אוהבת את יוון ומרגישה קשר עמוק למדינה, וכי רוב ביקורי בה מחממי לב. היא ציינה כי האירוע הזכיר לה את בריחת סבה וסבתה מסלוניקי ב-1933 בשל אנטישמיות קשה. למרות החוויה הקשה, היא אינה רואה באירוע כמייצג את יוון או את יחסם של היוונים לישראלים, והודתה לממשלת יוון על חברותה עם ישראל.