חשש בישראל: סנקציות על ההתנחלויות עלולות לפגוע בבנקים וחברות
עסקים וחברות בישראל חוששים מהתרחבות אפשרית של סנקציות כלכליות שהוטלו על ההתנחלויות, מעבר לפגיעה הישירה בסחר עם ההתנחלויות עצמן. החשש המרכזי נובע מהקושי להפריד בין הכלכלה הישראלית בתוך הקו הירוק לזו שבשטחים, בשל שרשראות אספקה ומימון משותפות.
הסנקציות, שהוכרזו על ידי בריטניה והצטרפו אליה 11 מדינות נוספות, כוללות איסור על ייבוא ושיווק מוצרי התנחלויות והגבלות על חברות המספקות להן שירותים. למרות שהחקיקה הבריטית בנושא עדיין בשלבי גיבוש וצפויה להיכנס לתוקף בעוד שישה עד תשעה חודשים, גורמים עסקיים בישראל רואים בכך תקדים מסוכן העלול להתרחב.
הערכות שונות לגבי היקף הייצוא הישיר מההתנחלויות נעות בין 100 מיליון שקל ל-755 מיליון שקל בשנה, אך הפגיעה המקרו-כלכלית הישירה מוערכת כקטנה יחסית. עם זאת, הקושי בהפרדה בין פעילות כלכלית בתוך ההתנחלויות ומחוצה להן מעלה חשש כי חברות ישראליות עלולות להיפגע אם ישתמשו בחומרי גלם או רכיבים מההתנחלויות, או יספקו להן שירותים.
החשש מתרחב גם לסקטור הבנקאי, שכן בנקים ישראלים מממנים פרויקטים ופעילויות בהתנחלויות. גורמים עסקיים מזהירים כי הרחבת הסנקציות עלולה להשפיע באופן משמעותי על המערכת הפיננסית. ישנם אף חששות כי הסנקציות עלולות להתרחב בעתיד גם לרמת הגולן ולייצוא הישראלי בכללותו.
גורמים במגזר העסקי מתחו ביקורת על התנהלות הממשלה, וטענו כי מדיניות מסוימת, כמו איומים על ניתוק המערכת הבנקאית הפלסטינית, תרמה ליצירת הקרקע לסנקציות. למרות האופטימיות הזהירה לגבי עוצמת הקשרים הכלכליים עם אירופה, הודגש הצורך בפעולה דיפלומטית למניעת הרחבת הסנקציות.
