השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?
בורסת תל אביב סיימה את השנה העברית תשפ"ו עם תשואות גבוהות משמעותית מהשווקים הגלובליים, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ-40.5%. השוק התאפיין בגידול בפעילות המשקיעים, עלייה במחזורי המסחר, והצטיינות של מדדי הביטוח והקלינטק. שוק החוב הישראלי הפגין איתנות, וקרנות הנאמנות הראו העדפה לקרנות אג"ח מקומיות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בורסת תל אביב סיימה את השנה העברית עם תשואות גבוהות משמעותית מהשווקים הגלובליים.
- מדד ת"א 35 עלה בכ-40.5%, ת"א 125 בכ-37% ות"א 90 בכ-25.5%.
- מדד הביטוח הוביל את העליות עם תשואה של כ-94.5%, ואחריו מדד הקלינטק עם כ-77%.
- מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עלה לכ-4.9 מיליארד שקל, ושיעור השתתפות תושבי החוץ עלה לכ-31%.
- שוק החוב הישראלי הפגין איתנות, בניגוד למגמה העולמית.
- קרנות הנאמנות הראו העדפה לקרנות אג"ח מקומיות, שגייסו כ-7.9 מיליארד שקל.
בורסת תל אביב סיימה את השנה העברית תשפ"ו עם תשואות מרשימות, שהציבו אותה מעל מרבית השווקים בעולם, למרות האתגרים הביטחוניים והגאופוליטיים. מדד ת"א 35 עלה בכ-40.5%, ת"א 125 בכ-37% ות"א 90 בכ-25.5%, בעוד מדדים מובילים בעולם כמו S&P 500 ודאו ג'ונס עלו בכ-16% בלבד. העליות בשוק לוו בהתרחבות משמעותית בפעילות המשקיעים, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עלה לכ-4.9 מיליארד שקל, ושיעור השתתפות תושבי החוץ במסחר במניות עלה לכ-31%. מעבר לימי המסחר שני-שישי תרם משמעותית לגידול במחזורים, במיוחד בימי שישי, בהם המחזור הממוצע הגיע לכ-4 מיליארד שקל, גידול של כ-150% לעומת ימי ראשון לפני השינוי.
מדד הביטוח היה הכוכב הבלתי מעורער של השנה, עם עלייה של כ-94.5%, המיוחסת לירידה בריבית, עלייה ברווחיות וגידול בערך תיקי ההשקעות. מדד הקלינטק זינק בכ-77%, בעקבות תנודתיות במחירי הנפט והגברת העניין באנרגיה מתחדשת. מדד הבנקים עלה בכ-27%, אם כי בביצועים חלשים יותר מהשנה הקודמת. מדדי הנדל"ן והבנייה היו בין החלשים, עם עליות של כ-20.4% ו-17% בהתאמה, בשל סביבת ריבית גבוהה יחסית שהכבידה על שוק הדיור. המדד היחיד שסיים עם תשואה שלילית היה ת"א־מניב חו"ל, שנחלש בכ-11%.
בין המניות המובילות במדד ת"א 125, ארבע מתוך חמש היו מתחומי האנרגיה והתשתיות, כאשר דוראל אנרגיה הובילה עם זינוק של 272%. גם חברת השבבים טאואר רשמה עלייה מרשימה של 178%. העלייה במחירי האנרגיה והביקוש הגובר לחשמל, בין היתר בשל התרחבות מרכזי נתונים והשקעות בבינה מלאכותית, תמכו בחברות האנרגיה והתשתיות.
שוק ההנפקות התחמם, עם הצטרפותן של 33 חברות חדשות לבורסה, מתוכן 26 בהנפקה ראשונית לציבור. שווי השוק הכולל של הבורסה זינק מכ-1.7 טריליון שקל לכ-3.1 טריליון שקל, לראשונה חצה את רף ה-3 טריליון. שוק החוב הישראלי הפגין איתנות מרשימה, בניגוד למגמה העולמית, כאשר תשואות אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדו, בעוד בארה"ב הן עלו. ירידת האינפלציה, הפחתות הריבית והתחזקות השקל תמכו בירידת התשואות בישראל.
תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים נטו של כ-5.8 מיליארד שקל בקרנות הפסיביות, ירידה לעומת השנה הקודמת, אך עם העדפה ברורה לקרנות העוקבות אחר מדדי אג"ח מקומיים. קרנות האג"ח המקומיות גייסו כ-7.9 מיליארד שקל, גידול של כ-183%. תעשיית הקרנות האקטיביות צמחה בכ-22%, עם גיוסים נטו של כ-54.9 מיליארד שקל, כאשר מוקד הצמיחה עבר לקרנות אג"ח מקומיות, במיוחד קרנות אג"ח מדינה.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1ימין 1אחרים 3
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.