במלחמה הרב-זירתית של ישראל, רק מטרה אחת הושגה

ישראל נכנסת לשנה הרביעית של מלחמה רב-חזיתית, כאשר רק מטרה אחת מתוך מטרות הלחימה הושגה, החזרת החטופים. שאר המטרות, בזירות עזה, לבנון, איראן וסוריה, עדיין לא הושגו. האתגר המרכזי של ישראל הוא לסיים את הלחימה ולהגיע להסכמים או להבנות ביטחוניות בכל החזיתות, כאשר יכולתה להשפיע שונה בכל זירה. מול איראן, ההשפעה הישראלית מוגבלת ותלויה בנשיא ארצות הברית, בעוד שבעזה ובלבנון, ההצלחה תלויה בנכונות לפשרות ובאומץ מנהיגותי.

המאמר מדגיש את הצורך בהחלטות מדיניות אמיצות, גם אם אינן פופולריות, כדי להבטיח את ביטחון ישראל. בנוסף, נדרשים מהלכים תומכים של המדינה לשיקום יישובי עוטף עזה והגבול הצפוני, הכוללים תמיכה בתעסוקה, תשתיות, תחבורה, חינוך ובריאות, על מנת לאפשר לתושבים לחזור ולקהילות לפרוח.

בזירת יהודה ושומרון, הממשלה הנוכחית מנסה לנהל את הסכסוך ללא קבלת החלטות פוליטיות קשות, תוך פירוק הרשות הפלסטינית מבלי לספק חלופה, מה שעלול להוביל להתפוצצות. האתגר המרכזי שם הוא המשילות, הכוללת טיפול בטרור הפלסטיני והיהודי כאחד, שכן אירועי טרור פוגעים בישראל פנימית ובתדמיתה הבינלאומית.

שיקום צה"ל הוא אתגר נוסף, הכולל רענון כוחות, החזרת כשירות, חזרה לאימונים והכנה למלחמה עתידית. הדבר מחייב טיפול באנשי המילואים, הורדת העומס מהם וממשפחותיהם, וכן התמודדות עם סוגיית חוק הפטור מגיוס והגיוס החרדי. המאמר מציין כי זהו אתגר לאומי ולא רק צבאי, המשפיע על חיי האזרחים, משפחותיהם ועסקיהם.

בנוסף, יש צורך בטיפול הולם בנפגעי המלחמה, גופנית ונפשית, וכן בשיקום נכי צה"ל. המאמר מבקר את היעדר מנהל קבוע לאגף הרלוונטי, ומעריך כי מספר הפונים לטיפול נפשי צפוי להכפיל את עצמו לכ-20 אלף. לבסוף, נדרש שימור והרחבת בריתות צבאיות, כפי שנבנו עם מדינות שונות באזור, תוך התמודדות עם פגיעה באמון מדינות המפרץ בארצות הברית. שמירה על כוח אדם איכותי בצה"ל, הן בסדיר והן במילואים, היא קריטית, והמאמר מבקר פוליטיקאים הנלחמים נגד מוסדות צה"ל.