המועד האחרון להגשת רשימות לכנסת: 38 רשימות הוגשו, הקרב על עתיד ישראל מתחיל

בימים 7-8 בספטמבר הוגשו 38 רשימות מועמדים לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת. הוועדה תבחן את הרשימות עד ה-27 בספטמבר, ולאחר מכן ניתן יהיה להגיש בקשות לפסילת מועמדים או רשימות, כאשר צפוי כי רשימות ערביות יהיו יעד לבקשות אלו. החלטות פסילה יועברו לבג"ץ.

הבחירות הנוכחיות מאופיינות בפיצול בגוש הימין, כאשר מפלגות הימין הקיצוני מתחזקות, אך נראות שבריריות יותר. הליכוד, תחת נתניהו, מתמודד עם פילוגים פנימיים, כפי שבא לידי ביטוי בעזיבתה של חברת הכנסת טלי גוטליב והצטרפותה למפלגתו של בן גביר. מפלגת הציונות הדתית, בהובלת סמוטריץ', נוטה לעמדות קיצוניות יותר כלפי הפלסטינים, בעוד מפלגת 'עם כל הלב' בראשות עופר וינטר מהווה אתגר פוטנציאלי לסמוטריץ'. מפלגות האופוזיציה, לעומת זאת, מתמודדות בשלוש גושים, כאשר מפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד מובילה בסקרים.

נתניהו מתמודד עם אתגרים גם בתוך הליכוד, לאחר שלא הצליח להבטיח את מקומם של מועמדים מקורבים ברשימה, מה שהוביל לרשימה ימנית יותר ועם עלייה בכוחה של הציונות הדתית. למרות הקשיים, הקרב טרם הוכרע, וייתכנו תרחישים של דחיית בחירות עקב הסלמה ביטחונית או שימוש בבינה מלאכותית להפצת מידע כוזב.

המפלגות החרדיות עשויות להשפיע על תוצאות הבחירות, במיוחד אם יתפרק השותפות ההיסטורית עם הליכוד. המפלגות הערביות, 'הרשימה המשותפת' ו'התנועה הערבית המאוחדת', עשויות להגיע יחד לכ-14 מנדטים, ולהיות גורם מכריע בהרכבת הממשלה, במיוחד אם הימין ייכשל בניסיונותיו לפסול אותן.

הסוגיה הפלסטינית תופסת מקום מרכזי במערכת הבחירות, עם לחץ אמריקאי ואירופאי גובר על ישראל בנוגע להתנחלויות. בנוסף, פרסום התרעות מאיחוד האמירויות לנתניהו על מזימות חמאס לפני ה-7 באוקטובר, מחזק את הדרישה לוועדת חקירה ומערער את נרטיב האחריות של נתניהו. התפתחויות אלו, לצד המצב הביטחוני מול לבנון ואיראן, עשויות להשפיע על תוצאות הבחירות.