התחדשות לשנה החדשה: איך לתת לפאנלים סולאריים חיים חדשים?
לקראת השנה החדשה, עולה הצורך למצוא פתרונות יצירתיים לבעיית הפסולת הסולארית הגוברת, כחלק מהמעבר לכלכלה מעגלית. פאנלים סולאריים, שהפכו לסמל של אנרגיה מתחדשת, מגיעים לרוב לשימוש של 25-30 שנה, אך לעיתים מוחלפים מוקדם יותר עקב שדרוגים טכנולוגיים. הערכות מצביעות על כך שעד שנת 2050 יצטברו בעולם כ-78 מיליון טונות של פסולת פאנלים סולאריים.
בישראל, בניגוד למדינות רבות באירופה, עדיין אין מפעל ייעודי למחזור פאנלים סולאריים, מה שמאלץ שליחתם לחו"ל ומגדיל עלויות ופליטות. מירב פינס סמר, יועצת אנרגיה ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון, מסבירה כי החלפת פאנלים נעשית לרוב מטעמי שדרוג ולא בשל כשל בתפקודם, בדומה להחלפת טלפונים חכמים.
כפתרון חדשני, סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, אלכס פדייב ויבגני סינלניקוב, פיתחו פרויקט במסגרת הקורס "מקורות אנרגיה חלופיים" להסבת פאנלים סולאריים משומשים לחומרי בנייה. הפרויקט, בהובלת פרופ' ויטלי גיטיס ופינס סמר, מציע להשתמש בפאנלים, המורכבים בעיקר מזכוכית ואלומיניום, כאלמנטים מבניים במבנים חקלאיים, מחסנים ואף כפאנלים סולאריים חלשים יותר למבנים מחוץ לרשת.
הערכות הפרויקט מצביעות על פוטנציאל להפחתה של כ-30% בצריכת אנרגיה להקמת מבנים, כ-33% בפליטות פחמן, וחיסכון של כ-38% בעלויות הבנייה. גישה זו תורמת להפחתת פסולת סולארית, מחזקת את עקרונות הכלכלה המעגלית ומספקת חומרי בנייה בני-קיימא וזולים. פינס סמר מדגישה את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות וקביעת תקנים ייעודיים לטיפול בפאנלים סולאריים בישראל, כדי למנוע בעיית פסולת עתידית.
