איזנקוט בפנים, הברית מפורקת: המהלך שנתניהו מבשל מאחורי הקלעים
גורמים בסביבתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מעריכים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן להרחיב את הקואליציה לאחר הבחירות, גם אם הדבר יצריך השארת מפלגת עוצמה יהודית מחוץ לממשלה. על פי הערכות אלו, אם תתאפשר צירופו של גדי איזנקוט, נתניהו יעדיף זאת על פני הקמת ממשלת ימין צרה.
ההערכה היא כי מהלך זה מהווה חלק ממגמה רחבה יותר של נתניהו להגדיל את מרחב התמרון שלו לאחר הבחירות. בסביבת בן גביר מנתחים את דפוס הפעולה של נתניהו לאורך השנים, וטוענים כי הקואליציה הנוכחית, המורכבת ממפלגות מימין לליכוד, אינה מייצגת את העדפותיו הטבעיות. הם מזכירים מקרים מהעבר, כמו צירוף אהוד ברק ומפלגת העבודה לממשלתו ב-2009, או הסכמות עם ציפי לבני ב-2013, שהובילו להקמת ממשלות רחבות יותר.
עוד מעריכים בסביבת בן גביר כי מעבר לממשלה רחבה יותר יחייב את נתניהו לוותר על חלק מהנושאים המזוהים עם הממשלה הנוכחית, ובראשם הרפורמה המשפטית. צירוף מפלגה מהמרכז או מהמחנה הנגדי עשוי לאפשר לנתניהו להציג קדנציה ממלכתית יותר, וייתכן שהוא מייחס חשיבות רבה יותר למורשתו לקראת סוף דרכו הפוליטית.
עם זאת, גורמים אלו מכירים גם בטיעון הנגדי: עוצמה יהודית עשויה לספק שותפות יציבה יותר לממשלת ימין צרה. ממשלה עם איזנקוט עלולה להיות מורכבת יותר ובעלת פערים אידיאולוגיים. לכן, אם גוש הימין ישיג 61 מנדטים, השארת בן גביר בחוץ לטובת איזנקוט עלולה להיות הימור עבור נתניהו.
תרחיש נוסף שנבחן הוא שנתניהו עשוי להניח שאם מפלגה מהמרכז תפרוש, עוצמה יהודית תוכל להצטרף מאוחר יותר. במקרה שגוש הימין לא ישיג 61 מנדטים גם עם עוצמה יהודית, בסביבת בן גביר משוכנעים שנתניהו יעדיף לצרף מפלגה מהמחנה הנגדי ולא להיגרר לבחירות נוספות. השאלה המרכזית, לכן, היא לא רק מספר המנדטים של גוש הימין, אלא חופש הבחירה של נתניהו.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
