הפקרה ונאמנות בעוטף ישראל

דוח מבקר המדינה חושף כי כ-3.2 מיליון אזרחים ישראלים, כ-33.6% מהאוכלוסייה, חיים ללא מיגון תקני נכון לינואר 2025. הפערים במיגון אף התרחבו בכ-5.6% מאז 2018. הדוח מצביע על חפיפה בין היעדר מיגון, ריחוק ממרכזי אוכלוסייה ומעמד חברתי-כלכלי נמוך, כאשר תושבי הפריפריה והשכבות החלשות סובלים מהזנחה משמעותית.

הדוח מדגיש כי ביישובים הסמוכים לגבולות סוריה, לבנון ועזה, אלפי תושבים נותרו ללא מיגון תקני. לדוגמה, באשקלון, עיר המטווחת ביותר, כ-31% מהתושבים חיים ללא מיגון, מקלטים רבים אינם תקינים, ותקציבים שהוקצו למיגון לא נוצלו במלואם. גם בערים כמו צפת וקריית שמונה, ראש העיר מצביע על פערים משמעותיים במיגון, כאשר חלק ניכר מהתושבים נותר ללא הגנה מספקת בעת אזעקות ושיגורים.

המאמר מנתח את הפרדוקס הפוליטי לפיו תושבי אזורי הפריפריה, המוגדרים כ'עוטף ישראל', נוטים להצביע למפלגות הימין, למרות ההזנחה המתמשכת בנושא המיגון. נתונים מבחירות 2022 מראים כי רוב הבוחרים בערים אלו תמכו במפלגות שהרכיבו את ממשלת הימין. הדבר מעלה שאלות לגבי הקשר בין ריחוק גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי, היעדר מיגון ותמיכה פוליטית.

הכותב טוען כי היעדר המיגון באזורים אלו הוא תוצר של מדיניות היסטורית אדנותית, הכוללת הכוונה, ניצול, הקצאה לא שוויונית של משאבים והפקרה ארוכת שנים מצד ממשלות ישראל. מדיניות זו, המכונה 'קליינטליזם פוליטי', הופכת את השירותים החברתיים ל'טובות' הניתנות בתמורה לנאמנות פוליטית, ולא כזכות אזרחית. הדבר יוצר תלות, פחד וטרור חברתי, ומסביר מדוע תושבים אלו ממשיכים לתמוך במפלגות שמזניחות אותם.

למרות תחושות הייאוש וחוסר המוצא, ייתכן שדפוסי ההצבעה לא ישתנו באופן דרסטי בבחירות הבאות, שכן הליברליזם אינו מבוסס בערים אלו, והמכונה של הקליינטליזם הפוליטי ממשיכה לפעול. אדישות פוליטית וחוסר תקווה אישיים עשויים להמשיך לאפיין את ההצבעה באזורים אלו.