"אני אוהב אותך": יצחק וסרלאוף בפוסט פרידה מרגש ממיכאל ביטון
השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) פרסם פוסט פרידה מרגש מחבר הכנסת מיכאל ביטון (כחול לבן), בו תיאר את חברותם האמיצה שחצתה מחנות פוליטיים והפכה לקשר משפחתי. וסרלאוף הביע את כאבו על עזיבתו של ביטון את הכנסת, וכתב כי ביטון הוא "הנשמה של הכנסת".
הקשר בין השניים החל עם כניסתו של וסרלאוף לתפקיד השר, וביטון, למרות הפערים הפוליטיים, פתח בפניו את ליבו, חלק מניסיונו וייעץ לו. השניים שיתפו פעולה למען הנגב והגליל, כאשר ביטון כיהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לפיתוח האזור. וסרלאוף הדגיש כי ביטון לא ניצל הזדמנויות לעשות "סיבוב פוליטי" על חשבונו, אלא בחר לכבד אותו ולדבר איתו.
הקשר האישי העמיק לכדי חברות משפחתית. וסרלאוף סיפר כי ביטון נסע עמו לבקר את אביו על ערש דווי, שר לו בדמעות, וכי השניים חוו יחד שמחות, אבלים ושיחות ארוכות. גם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, הם "סחבו יחד את הכאב של אחרים וגם את הכאב אחד של השני". וסרלאוף ציין את גישתו האנושית של ביטון, שדאג כיצד "לא משאירים את הפונה לבד" גם כשלא ניתן לפתור את בעייתו.
וסרלאוף תיאר את ביטון כ"איש של אנשים, איש של חיבורים, אדם שרואה בן אדם לפני שהוא רואה מגזר, מפלגה, עמדה או תועלת פוליטית", והדגיש את כנותו ואת העובדה שלא חש ציניות או התנשאות מצדו. הוא הביע את תודתו לביטון על הזכות לעבוד לצידו, על העצות, הדלתות שנפתחו והגשרים שנבנו, ועל כך שהיה שם ברגעים אישיים ונסתרים מהעין. וסרלאוף סיכם כי פוליטיקה ותפקידים הם זמניים, אך חברות אמת נצחית, וכתב לביטון: "אני אוהב אותך. הכנסת הבאה אולי תצטרך ללמוד להסתדר בלעדיך. אני לא".
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
