טראמפ לא צריך לתת לנתניהו את העימות שהוא רוצה | גרשון בסקין
בוושינגטון מתנהל חישוב פוליטי-אסטרטגי בנוגע לישראל, הבחירות הקרובות ותוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ לעזה. ההערכה היא שעימות פומבי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הבחירות עלול לחזק אותו, שכן הוא יוכל להציג עצמו כמי שעומד מול לחצים בינלאומיים. לכן, ארה"ב נמנעת מדחיפה ליישום מלא של מפת הדרכים לעזה, הכוללת פירוז חמאס, נסיגה ישראלית, העברת סמכויות לרשות הפלסטינית, וחיבור להסדר מדיני.
עם זאת, קיים חשש שהימנעות מעימות פומבי תאפשר לנתניהו ולשותפיו ליצור עובדות בשטח שיחסלו את האפשרות למדינה פלסטינית. הזירה המסוכנת ביותר היא הגדה המערבית, שם כוחות קיצוניים שואפים להרחיב שליטה ישראלית, להאיץ התנחלויות, ולדחוק קהילות פלסטיניות. ארה"ב, באמצעות ביקור שגרירה בתרמוס עיא, מנסה להגדיר קווים אדומים פרטיים בנוגע להסלמה, עקירה בכפייה, סיפוח, ואלימות מתנחלים.
האסטרטגיה האמריקאית המוצעת היא להימנע מעימות ישיר עם נתניהו, אך למנוע ממנו ומשותפיו ליצור מציאות בלתי הפיכה בשטח. צעדים כמו הטלת הגבלות ויזה וסנקציות כלכליות על מבצעי אלימות ומי שמממנים אותם, ללא האשמת ישראל כמדינה, מוצעים כדרך פעולה. במקביל, יש להמשיך ולהכין את יישום מפת הדרכים לעזה, כולל הכנת הממשל הפלסטיני, המשטרה, וכוח הייצוב הבינלאומי, כדי למנוע עיכובים לאחר הבחירות.
ההמלצה היא לבנות מנגנון אזורי לבלימת הסלמה, תוך תיאום עם מדינות ערב. המטרה אינה לפתור את הסכסוך כולו, אלא למנוע את חיסול האפשרות לפתרון. טראמפ צריך להתמקד בהצגת מטרותיו, סיום מלחמות, הבסת טרור, שיקום עזה ויצירת אופק מדיני, ולא להיגרר לעימות פוליטי עם נתניהו, שעלול לסייע לו בבחירות. נייטרליות בבחירות אינה פסיביות אסטרטגית, ויש למנוע יצירת עובדות בשטח שיסכלו את תוכנית השלום.
