אולי זו שמועה, אולי לא
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
סקר חדש מראה כי צריכת חדשות בישראל עברה במידה רבה לרשתות חברתיות ויוצרי תוכן עצמאיים, תופעה הדומה למגמות עולמיות. מודל זה, למרות יתרונותיו בהגעה לקהלים רחבים, מעלה חששות לגבי אמינות ושטחיות המידע.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- 61% מהישראלים צורכים חדשות מאתרי ואפליקציות חדשות, ו־58% מרשתות חברתיות.
- יוצרי תוכן עצמאיים הפכו למקורות מידע מרכזיים, עם מאות אלפי מנויים.
- בעולם, 52% מבני 18-24 צורכים חדשות דרך פלטפורמות וידאו וצ'אטבוטים.
- צעירים מעדיפים יוצרי תוכן ברשת על פני עיתונאים מסורתיים.
- המודל החדש מעלה חששות לגבי אמינות, שטחיות ומידע שגוי.
מאז 7 באוקטובר חלה עלייה דרמטית בצריכת חדשות דרך פלטפורמות דיגיטליות, כאשר 61% מהישראלים צורכים חדשות מאתרי ואפליקציות חדשות, ו־58% מרשתות חברתיות, לעומת 48% מהטלוויזיה. כך עולה מסקר של איגוד האינטרנט הישראלי וקבוצת המחקר לתקשורת המדע בטכניון. השינוי המשמעותי ביותר הוא עלייתם של יוצרי תוכן עצמאיים, כמו דניאל עמרם (מעל 640 אלף מנויים בטלגרם) ואהרון ידיעות של אהרון כהן (מעל 200 אלף), שהפכו למקורות מידע מרכזיים עבור רבים.
המודל החדש מתבסס על כך שהפיד הוא המוצר, ולעיתים האישיות של היוצר היא המותג, כאשר הקהל משמש כרשת מקורות המעבירה תיעודים ועדויות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל; מכון רויטרס מצא כי 52% מבני 18-24 ברחבי העולם צורכים חדשות דרך פלטפורמות וידאו וצ'אטבוטים. בקרב צעירים אלו, 51% מקדישים יותר תשומת לב ליוצרי חדשות ואישים ברשת מאשר למותגי תקשורת מסורתיים ועיתונאים. בארצות הברית, כ־38% מבני 18-29 מקבלים חדשות מ'משפיעני חדשות'.
עם זאת, למודל זה יש גם חסרונות. כאשר אדם אחד מהווה מערכת חדשותית שלמה, ללא עורך, מנגנון בדיקה או ייעוץ משפטי, הדבר עלול להוביל לשטחיות ולטשטוש הגבולות בין מידע, פרשנות ושמועה. למרות זאת, ההשפעה של יוצרים אלו ניכרת ביכולתם למשוך תשומת לב, לקבוע את סדר היום התקשורתי ולהגיע לקהלים שאליהם גופי תקשורת מסורתיים מתקשים להגיע.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.