לאחר הסנקציות של בריטניה על ישראל: התגובה הקשה הגיעה ללונדון

בתגובה לסנקציות שהטילה בריטניה על התנחלויות ביהודה ושומרון, הודיע שר החוץ גדעון סער על שורה של צעדי נגד ישראליים. בין הצעדים: סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק נציגים בריטים מקריית גת, הפסקת הכשרת כוחות הרשות הפלסטינית על ידי בריטניה ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים המעורבים בפעילות אנטי-ישראלית.

סער תקף בחריפות את ממשלת הלייבור הבריטית, כינה את האשמותיה "שערורייתיות ושקריות" וטען כי מדובר בהתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל ובמערכת הבחירות שלה. הוא השווה את הצעדים הבריטיים ל"גזירות בסגנון הספר הלבן" וביקר את החרם על סחורות מיהודה ושומרון כפרקטיקה "בזויה" ו"מתועבת", המפלה לרעה את ישראל. סער הדגיש את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל וציין את האירוניה בכך שהמהלך מגיע דווקא מצד בריטניה, שהצהרת בלפור שלה הכירה בזכות זו.

שר החוץ דחה את הטענות הבריטיות בנוגע לבנייה באזור E1 ולפגיעה ברצף הטריטוריאלי הפלסטיני, וטען כי החלטות בנושא התקבלו עוד קודם לכן. הוא הוסיף כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ייפתר באמצעות לחץ חיצוני, וביקר את בריטניה על כך שאינה מטילה סנקציות על הרשות הפלסטינית בגין תמיכתה בטרור.

סער הבהיר כי המסר אינו מיועד רק לבריטניה, וכי ישראל תנקוט צעדי תגובה נגד מדינות נוספות שיפעלו נגד האינטרסים שלה. הוא הזהיר כי צעדים נגד ישראל לא יישארו ללא תגובה, וכי הם אף יפגעו במדינות הנוקטות בהם, וכן בפלסטינים עצמם העובדים בהתנחלויות.

הצעדים הישראליים החדשים מצטרפים לשורה של צעדים חד-צדדיים מצד ממשלת הלייבור מאז יולי 2024, הכוללים, לדברי סער, הכרה ב"מדינה פלסטינית", חידוש מימון לאונר"א, והשעיית רישיונות יצוא ביטחוני. סער טען כי צעדים אלו, לצד רטוריקה אנטי-ישראלית, תרמו לעלייה במתקפות אנטישמיות בבריטניה.