גרמניה מבקשת מבית הדין בהאג לדחות את תביעת ניקרגואה נגדה

גרמניה החלה היום (שני) להציג את טיעוניה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג, בבקשה לדחות את התביעה שהגישה נגדה ניקרגואה. ניקרגואה מאשימה את ברלין בסיוע לרצח עם ברצועת עזה, באמצעות אספקת תמיכה וציוד צבאי לישראל. הדיונים בנושא יימשכו ארבעה ימים, במהלכם תציג גרמניה את טענותיה הראשוניות בנוגע לסמכות בית הדין ולקבילות חלק מהבקשות שהוגשו על ידי ניקרגואה. לאחר מכן, ניקרגואה תגיב לטיעונים הגרמניים, וביום רביעי וחמישי תינתן לשתי המדינות הזדמנות נוספת לפנות לשופטים.

התביעה הוגשה במקור בשנת 2024, כאשר ניקרגואה ביקשה מבית הדין להורות לגרמניה להפסיק את כל סוגי הסיוע לישראל, בדגש על נשק וציוד צבאי, לאור המלחמה המתמשכת ברצועת עזה. באפריל 2024, בית הדין דחה את בקשת ניקרגואה לצעדים זמניים, אך לא סיים את הדיון בתיק.

ברלין שואפת לסגור את התיק, בין אם על ידי שכנוע השופטים שאין לבית הדין סמכות לדון בתביעה, ובין אם על ידי הוכחה שהטענות וההאשמות של ניקרגואה אינן מבוססות משפטית. במהלך דיונים קודמים, ניקרגואה מתחה ביקורת על המשך הסיוע הגרמני לישראל במקביל לסיוע ההומניטרי לפלסטינים, ושגריר ניקרגואה בהולנד טען כי גרמניה אינה מבחינה בין זכות להגנה עצמית לבין ביצוע רצח עם.

גרמניה דחתה בתוקף את ההאשמות, ותיארה את התביעה כ'מוטה באופן בוטה'. ברלין הדגישה כי ייצוא הנשק שלה לישראל כפוף לבדיקות משפטיות מחמירות, העולות, לטענתה, על דרישות החוק הבינלאומי. מדיניותה של גרמניה כלפי ישראל מושפעת מאחריות היסטורית הקשורה לעברה הנאצי, וביטחון ישראל מהווה נדבך מרכזי במדיניות החוץ שלה.

התביעה מוגשת על רקע המלחמה בעזה והשלכותיה ההומניטריות הקשות. חשוב לציין כי תביעה זו שונה מהתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין, העוסקת בהאשמות ברצח עם. פסק הדין בטענות הגרמניות צפוי להתקבל בעוד כשישה חודשים. אם עמדת גרמניה תתקבל, התביעה תסתיים. אם תידחה, הדיון יעבור לבחינת מהות ההאשמות. למרות שפסקי הדין של בית הדין מחייבים, אין לו מנגנון אכיפה ישיר.