שורשים כורדיים: הסמל המפתיע בסכסוך הישראלי-פלסטיני

ברשתות החברתיות הכורדיות נרשמה אירוניה סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך השוואתו למלחמת אזרחים כורדית על ירושלים. זאת, בעקבות ראיון שעורר הדים ברשתות הערביות, בו חשף אחיו של אבו עובידה, דובר חמאס, על שורשים כורדיים במשפחתם. הדבר מקבל משמעות סמלית כאשר שתי דמויות קיצוניות משני צדי המתרס, אבו עובידה עצמו, סמל התקשורתי של חמאס, ושר הביטחון הלאומי הישראלי, איתמר בן גביר, הם בעלי שורשים כורדיים.

ההיסטוריה אף היא מוסיפה רובד סמלי, כאשר המצביא המוסלמי האגדי ממוצא כורדי, צלאח א-דין אל-איובי, שכבש את ירושלים מידי הצלבנים, נודע ביחסו הסובלני ליהודים. הוא אף הפקיד את הרפואה שלו בידי הרמב"ם, שהיה רופאו האישי וסמך עליו בניהול ענייני היהודים במזרח התיכון.

הכותב מצביע על הטרגדיה של הסכסוך הממושך, שבו לעיתים קרובות ערבים ויהודים החיים באותם שטחים הם בעלי קרבה אתנית. מעבר להיותם כולם צאצאי אברהם, הערבים והיהודים המודרניים, לטענתו, ספגו השפעות תרבותיות וגנטיות רבות מעמים אחרים באזורים בהם חיו. הוא טוען שהערבים, דרך כיבושים וערביזציה, יצרו אומה ענקית שכוללת לא רק את הערבים מחצי האי ערב, אלא גם עמים מאזור הדרינוס, עמי הנילוס, ברברים, יהודים, כורדים ואף צאצאי צלבנים. היהודים, לעומת זאת, בשל פיזורם בעולם, הושפעו תרבותית וגנטית מעמי הגולה.

מצב זה מוביל למסקנה שייתכן כי בדיקות DNA יגלו מוצא משותף בין ערבים ויהודים הנלחמים זה בזה. הכותב אף מציין כי ניתן למצוא בקרב פלסטינים דמיון חיצוני ליהודים, ובקרב יהודים דמיון חיצוני לערבים מחצי האי ערב.

לבסוף, נטען כי הסכסוך הערבי-ישראלי משרת אינטרסים של מעצמות, המשתמשות בו כמנוף לחץ על ישראל באמצעות הערבים ועל מדינות ערב באמצעות הציונים. המעצמות המערביות, שחילקו את המזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה, הן אלו שלטענת הכותב הניחו את היסודות לסכסוך זה, שהפך לצוואר בקבוק גיאופוליטי המנוצל על ידי כולם, למעט הערבים והיהודים עצמם, שאינם מעוניינים בסיומו.