גפני, הדור הבא: עוד מאותו דבר, אבל פחות צבעוני

יושב ראש ועדת הכספים, משה גפני, הודח מתפקידו לאחר שנים רבות של כהונה, ובמקומו נבחר חבר הכנסת יעקב אשר. גפני, המכהן בכנסת מאז 1988, נחשב לדמות יציבה במערכת הפוליטית, אך קדנציה אחת בה לא הצליח להביא את "הסחורה" הובילה להדחתו על ידי מנהיג דגל התורה, הרב דב לנדו. אשר, שנבחר במקומו, נחשב למקורב מאוד לרב לנדו ולדמויות בכירות נוספות בבית המנהיגות הליטאי, כמו דוד שפירא. גם חבר הכנסת יצחק גולדקנופף נותר בתפקידו, ככל הנראה בשל נאמנותו לאדמו"ר מגור.

ההדחה של גפני, על פי הדיווח, נעשתה בצורה פחות מכובדת מזו של פרישות חברי כנסת מיש עתיד, אך היא משקפת את אופן ההדחות המקובל בציבור הליטאי, שמועות, מאבק, והחלטה. גפני עצמו נקט בעבר בצעדים דומים להדחת קודמו, אברהם רביץ. ההערכה היא שחבר הכנסת יצחק פינדרוס עשוי לנסות להדיח את אשר בעתיד.

ההדחה מתרחשת על רקע אפשרות שהמפלגות החרדיות יהיו באופוזיציה בקדנציה הקרובה. במצב כזה, גפני, כדמות לאומית מוכרת, היה עשוי להוות יתרון משמעותי על אשר, שאינו מוכר באותה מידה. אם המפלגות החרדיות יהיו בקואליציה, תעלה השאלה האם אשר יכהן כשר או יבקש את תפקיד יו"ר ועדת הכספים.

גפני נחשב לשריד האחרון של דגל התורה המקורית, שדגלה בפשרה מדינית והתנגדות להתנחלויות, אך גם הוא היה שותף בכיר בקואליציית "המלחמה לנצח". הכתבה מציינת כי השינוי המיוצג על ידי אשר הוא בעיקר תמיכה בעמדותיו של הרב לנדו בנוגע לניתוק מגוש נתניהו, אך הוא אינו צפוי להוביל להשתלבות הציבור החרדי בחברה הישראלית, במיוחד תחת הנהגתו של הרב לנדו. אשר מתנגד לפשרה בחוק ההשתמטות, אינו תומך בלימודי ליבה, ואינו צפוי לעורר "בושות" כמו גולדקנופף.