היחסים בין איראן לסין תחת מבחן: האם זו שותפות אסטרטגית או אינטרסים בלבד?
המלחמה בין איראן, ישראל וארה"ב מעלה שאלות לגבי טבע היחסים בין טהרן לבייג'ינג. באיראן גוברת הביקורת על מה שנתפס כחוסר תמיכה סיני מספק, בניגוד לציפיותיה של איראן מידידה אסטרטגי. למרות הצהרותיה הרשמיות של סין נגד הפעולות הצבאיות וקריאותיה להפסקת אש, היקף התמיכה המעשית שהיא מעניקה לאיראן הפך לנושא לדיון, במיוחד לאור המשך קשריה של סין עם ארה"ב ומדינות המפרץ והימנעותה מהתערבות צבאית.
פגישה קצרה בין נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, לנשיא סין, שי ג'ינפינג, בשולי פסגת שנחאי, הוסימה שמן למדורה. מבקרים באיראן פירשו את הפגישה הקצרה כעדות לקרירות ביחסים. בנוסף, דווח על תנאים סיניים שמנעו לכאורה ביקור של יו"ר הפרלמנט האיראני בסין, הכוללים פתיחה מחדש של מצרי הורמוז, ביטול מכסים, והפחתת מתחים עם סעודיה וארה"ב. איראן הכחישה מיד את הדיווחים, אך הדיון נמשך.
מומחים סבורים שהביקורת באיראן נובעת מפער בין ציפיות טהרן ליכולותיה של בייג'ינג. סין שומרת על קשרים דיפלומטיים עם כל הצדדים בסכסוך, אך נמנעת מהתערבות צבאית ישירה, בהתאם למדיניותה המסורתית. סין רואה באיראן שותפה חשובה, אך גם מחזיקה באינטרסים כלכליים עצומים עם ארה"ב וקשרים מתפתחים עם מדינות המפרץ, ומעוניינת לשמור על יחסים מאוזנים.
מצרי הורמוז מהווים נקודת מחלוקת מרכזית. איראן רואה בהם כלי לחץ, בעוד סין רואה בביטחון אספקת האנרגיה דרכם אינטרס חיוני. כל איום על המצרים עלול להציב את האינטרסים של שתי המדינות במסלולים מנוגדים. המשך רכישת הנפט האיראני על ידי סין והסיוע שלה לעקיפת הסנקציות האמריקאיות ייחשבו כסימן להמשך הקשר, בעוד נסיגה בתמיכה תעיד על שינוי.
הדיון באיראן נוגע גם למהות ה"שותפות האסטרטגית". יש הטוענים כי איראן הגזימה בהערכת נכונותה של סין להפוך את הקשרים הכלכליים והפוליטיים לברית צבאית. סין, לטענתם, מתייחסת לאיראן כאל שותפה חשובה, אך שמה את האינטרסים הלאומיים שלה בראש סדר העדיפויות.
בתוך איראן קיימות שלוש גישות עיקריות: פרגמטית, המבקשת לנצל את כוחה הכלכלי של סין להקלה בסנקציות תוך שמירה על קשרים עם המערב; שמרנית-רדיקלית, הדוגלת בהעמקת ברית עם סין ורוסיה מול ארה"ב וישראל; וביקורתית, המטילה ספק בתועלת ההסתמכות על סין, שכן בייג'ינג מנצלת את צרכי איראן ללא מתן ערבויות מתאימות.
גם גורמים שמרניים מבקרים את ניהול היחסים עם סין, וקושרים זאת למסלול המשא ומתן עם ארה"ב. לעומתם, שמרנים אחרים סבורים שסין לא נטשה את איראן, והביקורות על פגישות פרוטוקולריות מתעלמות מהאינטרסים האסטרטגיים הרחבים, כמו המשך הסחר ושיתוף פעולה בפורומים בינלאומיים.
ארה"ב מנסה למנוע מסין להפוך לערוץ כלכלי פתוח לאיראן, תוך ניצול קשריה הכלכליים החזקים עם סין. דונלד טראמפ אף רמז כי סין אינה מספקת תמיכה משמעותית לאיראן. עם זאת, יכולת הלחץ של ארה"ב מוגבלת, שכן לבייג'ינג יש אינטרסים ישירים בהמשך זרימת הנפט האיראני ובהימנעות מקריסת שוק האנרגיה.
