"אתמול בנות ירושלים מצאו את דוד שלי ואמרו לו שאני חולה אהבה" \ אלי גוטהלף

מאות בחורי ישיבות, חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, התאספו אמש בבית הכנסת שערי רחמים בשכונת נחלאות בירושלים לתפילת סליחות משותפת. האירוע, שתיאר הכותב כחוויה של חיבור נשמתי ואהבה ללא מחיצות, כלל שירה ותפילה משותפת, ללא חזן מנחה או תיאום מראש.

התפילה החלה בניגונים "היוצאים מהלב" ובשירת "אשרי", כאשר מאות משתתפים, חלקם בפנים וחלקם בחוץ, במדרגות ובגג, הצטרפו. עזרת הנשים הייתה מלאה עד אפס מקום. הכותב תיאר את הצפיפות, החום והזיעה כחלק מהחוויה הרוחנית, שבה הגוף פעל אך הנשמה הייתה משוחררת.

במהלך התפילה, הקהל עבר באופן ספונטני בין תחינות המזרח לתפילות הליטאיות, תוך שהוא מבקש מהבורא שיתנהג בחסידות וימחל לעוונות. הכותב ציין כי הרגש היה "התפוצצות כהר געש רדום זה מאות שנים", עם שאגות כאב, אהבה וגעגוע.

הכותב הביע ביקורת על מי שמזלזל בקדושת השירה ובפשטות הניגון, וטען כי הדור הנוכחי צמא לאהבה וליראת רוממות, ולא ליראה קשה. הוא תיאר את האירוע כמראה לדור הישן, המביט בהשתאות באחדות השוברת מוסכמות ומגזרים.

הערב הסתיים בתפילה "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם", כאשר המשתתפים סלחו לכל המצקצקים שלא זכו להרגיש את הלב, והתפללו על כולם. הכותב סיכם כי האירוע כלל "רינה ותפילה" והותיר את המשתתפים שטופי אהבה.