דעה / 'הארץ' יוצאים נגד הקמת קיבוץ בבקעה, אך כרגיל זונחים את השיקול הביטחוני
מאמר מערכת בעיתון 'הארץ' הביע התנגדות להקמת קיבוץ חדש בבקעת הירדן על ידי בוגרי תנועת הנוער 'המחנות העולים', בטענה שכל התיישבות מעבר לקו הפסקת האש של 1949 מהווה התנחלות בלתי לגיטימית הפוגעת בפלסטינים. המאמר, שפורסם ב-26 באוגוסט, עורר ביקורת על גישה זו, המתוארת כפשטנית וצדקנית, ומתעלמת משיקולים ביטחוניים חיוניים.
הכותב טוען כי קו הפסקת האש של 1949 אינו קריטריון מתאים לקביעת גבולות, וכי גבולות רצויים צריכים להבטיח ביטחון ויציבות. נסיגה מבקעת הירדן, לדבריו, תיצור גבול ארוך עם ירדן שעלול להוביל להברחות נשק וחדירת מחבלים, ובכך תחזק את הטרור ביהודה ושומרון ותחייב תגובה ישראלית חריפה יותר.
המאמר מציג את עקרון 'גבולות בני הגנה' של יגאל אלון, שדגל בקביעת גבולות על פי יעדים ביטחוניים ולא על פי קווי הפסקת אש. אלון התנגד להפסקת אש על בסיס קו שביתת הנשק ב-1949 בשל חולשותיו הביטחוניות, והדגיש את הצורך בעומק אסטרטגי למניעת ריכוז כוחות אויב קרוב לגוש דן.
הכותב מדגיש כי גם כיום, למרות שינויים במזרח התיכון, הצורך בבקעת הירדן כחיץ בין ירדן לישראל נותר בעינו. נסיגה מהאזור עלולה לפגוע בביטחון, לחזק גורמי טרור, ולהקל על גורמים פלסטיניים לערער את היציבות בירדן. לכן, נדרשת ריבונות ישראלית בבקעה, שתלויה בהתיישבות אזרחית פרודוקטיבית ולא אלימה.
המאמר מבחין בין סוגי התיישבות, וטוען כי בעוד שקיים צורך ביטחוני בהתיישבות בבקעה, יש להתמקד בפיתוח חברתי וכלכלי. חוות, לעומת זאת, מבוססות על חיכוך עם פלסטינים ועלולות להוביל להסלמה. קיבוץ 'נערן' של 'המחנות העולים' מוצג כדוגמה להתיישבות חיובית, המקיימת קשרים טובים עם שכנים פלסטינים ומתנגדת לאלימות יהודית.
