הרצחתם וגם גזלטתם?
גורמים צבאיים בכירים, כולל הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז, מזהירים מזה תקופה מפני התלקחות בגדה המערבית, אך לטענת הכותב, מדובר ב"כסת"ח" בקנה מידה תנ"כי. הוא טוען כי הצבא מחזיק בכל הכלים והסמכות להילחם בטרור היהודי, אך נמנע מלעשות זאת מתוך ציניות וניסיון להטיל אחריות על גורמים אחרים. הכותב מדגיש כי הטרור היהודי אינו אסון טבע, אלא מעשה ידי אדם, וכי בידינו לפרק אותו.
לדבריו, הצבא אולי אינו מקבל שיתוף פעולה מספק מהמשטרה, השב"כ והדרג המדיני, אך אין זה פוטר אותו מאחריות. חיילים יכולים לעצור מתנחלים, אך נמנעים מכך, בניגוד למקרים בהם הם עוצרים פעילי שמאל. הצבא אף מאבטח פוגרומים במקום למנוע אותם, כפי שקרה באל-מוע'ייר, שם חיילים נכנסו אחרי מתנחלים ויצאו עם הרוגים פלסטינים.
הכותב מבקר את הפיקוד הבכיר על כך שהוא מעדיף להזהיר ולהתלונן במקום לפעול, וטוען כי הקריירה שלהם חשובה להם יותר מעצירת האינתיפאדה. הוא מציין כי אלוף פיקוד המרכז יכול לפנות מאחזים, או לפחות לא לשתף פעולה בהסדרתם, ואף לקחת נשק מחיילי ההגמ"ר. במקום זאת, ננקטים צעדים כמו "הסטת פלוגות" כדי למנוע כניסת אזרחים לאזורים מסוימים, תוך התעלמות מהפרת צו שטח צבאי סגור על ידי מתנחלים.
הכותב מסיים באמירה כי הצבא נזכר לטפל בטרור יהודי רק כאשר חיי יהודים בסכנה, בעוד שעד כה נפגעו בעיקר פלסטינים. הוא מטיל ספק בכנות האזהרות הצבאיות, וטוען כי הן נועדו בעיקר להגן על הקריירות של הקצינים הבכירים, גם במחיר של המשך האלימות.
