האיש שמאחורי עריפת הראשים בדגל התורה, והבשורה הרעה לנתניהו

מהפכה פוליטית מתחוללת במפלגת דגל התורה, כאשר לאחר עשרות שנים בצמרת, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מסיימים את דרכם הפרלמנטרית. בעוד שההסבר הרשמי מדבר על "הצערת השורות", מאחורי הקלעים מתנהל מאבק כוח ושליטה בציבור החרדי-ליטאי, שבו בתי רבנים, עסקנים ופוליטיקאים נאבקים על עתיד המפלגה וכוחה הפוליטי.

דמות מרכזית במאבק זה, שזהותו אינה מוכרת לציבור הרחב, היא הרב דוד שפירא, נכדו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. שפירא, שהיה מקורב מאוד לסבו ושימש כאיש קשר פוליטי מרכזי, הצליח לשמר את כוחו גם לאחר פטירתו של שטיינמן, ובשנים האחרונות חזר למרכז קבלת ההחלטות עם עליית מעמדו של הרב דב לנדו.

שפירא מזוהה עם המהלך להדחת גפני ומקלב ועם יעקב אשר, שהפך לאחד הכוחות המשמעותיים במפלגה. הוא מוביל קו המתנגד לנאמנות האוטומטית של דגל התורה לבנימין נתניהו ולגוש הימין. תפיסתו היא שהמפלגה צריכה לשמור את קלפיה קרוב לחזה ולהגיע ליום שאחרי הבחירות ללא התחייבות מראש, על מנת שתוכל לנהל משא ומתן עם כל גורם שישרת את האינטרסים של הציבור החרדי, בדגש על חוק הגיוס.

על אף ששפירא אינו מרבה להופיע בפומבי, הדחתו של גפני ומקלב ממצבת אותו כדמות מפתח משפיעה. אם דגל התורה אכן תפעל ללא מחויבות מוקדמת לנתניהו, הדבר עשוי להשפיע על זהות ראש הממשלה הבא.