גינוי ערבי-אסלאמי להצעות גירוש מעזה

שמונה מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן מצרים, קטאר, ירדן, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, טורקיה, אינדונזיה ופקיסטן, גינו בחריפות הצהרות של שרי ממשלת ישראל, איתמר בן גביר וגדעון סער, בנוגע לגירוש פלסטינים מעזה. השרים הזהירו מפני הפיכת הצעות אלו למדיניות מעשית שתערער את היציבות והשלום.

במסגרת הצהרה משותפת, הדגישו שרי החוץ כי ההצעות הישראליות מהוות הפרה בוטה של עקרונות המשפט הבינלאומי וההומניטרי, ומהוות איום ישיר על זכויות העם הפלסטיני. הם הדגישו את התנגדותם הנחרצת לכל ניסיון לגרש פלסטינים, בין אם בתוך השטחים הפלסטינים או מחוצה להם, תחת כל כינוי או תירוץ. השרים הזהירו כי הפיכת קריאות לגירוש קבוע למדיניות רשמית עלולה להוביל להשלכות חמורות על האזור.

השרים קישרו את עמדתם לתוכנית שהציג נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, בנוגע לעזה, וציינו כי היא כוללת דחייה מוחלטת של גירוש כפוי. הם הדגישו כי המשך הקריאות הישראליות בכיוון זה עלול לחתור תחת המאמצים הבינלאומיים להשגת שלום ויציבות. המדינות הדגישו כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מהשטח הפלסטיני, וקראו לפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967, עם ירושלים המזרחית כבירתה.

ההצהרה המשותפת קראה לקהילה הבינלאומית, ובפרט למועצת הביטחון של האו"ם, לקחת אחריות ולפעול נגד כל ניסיון לכפות מציאות דמוגרפית או גיאוגרפית חדשה בשטחים הפלסטינים. השרים חידשו את תמיכתם בעם הפלסטיני ובזכויותיו הלגיטימיות.

העמדה הערבית-אסלאמית המשותפת מגיעה לאחר שהשגריר האמריקאי בישראל, מייק האקרבי, הכחיש קיום תוכנית ישראלית לגירוש תושבי עזה בכפייה. האקרבי ציין כי אין תוכנית כזו, זאת בעקבות הצהרות פומביות של בן גביר וסער שכללו הצעות להוצאת פלסטינים מהרצועה. בן גביר הציג תוכנית להגירת 250 אלף פלסטינים בשנה הראשונה, ומיליוני תושבים נוספים בשנים שלאחר מכן. סער טען כי ישראל מוכנה להעביר פלסטינים מעזה, וכי 80% מהתושבים מעוניינים לעזוב אך חמאס מונע זאת. האקרבי ניסה להבחין בין גירוש כפוי לבין 'עזיבה מרצון', וקבע כי לכל אדם הזכות לעזוב אם הוא רוצה בכך.