13 שנה לרצח בכיכר העיר: תעלומת הראש של אילונה דניס נותרה פתוחה
13 שנים לאחר אחד הפשעים המחרידים בתולדות תל אביב, נחשפו פרטים חדשים בפרשת הרצח של אילונה דניס, מטפלת רומנייה שגופתה המרוסקת נמצאה במזוודה מתחת לגשר בנתיבי איילון. המשטרה הצליחה תוך ימים ספורים לזהות את הקורבן, לאתר את החשוד ולעוצרו בעת שניסה לעזוב את הארץ. העיתון "מעריב" מפרט את פרטי הפרשה, אך התעלומה המרכזית, נסיבות מותה המדויקות של דניס, נותרה ללא מענה. ראשה של הקורבן מעולם לא נמצא.
המקרה החל ב-3 באוגוסט 2013, כאשר עוברי אורח הבחינו במזוודה גדולה וכבדה מתחת לגשר. בתוכה התגלה גוף אישה מרוסק, ללא ראש, ידיים וחלקי רגליים. חלקים נוספים של הגופה נמצאו בשקיות ופחי אשפה ברחבי דרום תל אביב. הפושע ניסה להשמיד ראיות ולטשטש עקבות. המשטרה התמודדה עם אתגר קשה: ללא ראש, ידיים או טביעות אצבע, זיהוי הקורבן היה כמעט בלתי אפשרי. בנוסף, לא היה מקום פשע ברור או חשוד מיידי. המשטרה העריכה שהמוות התרחש כ-24 שעות לפני מציאת הגופה, וחששה שהרוצח יעזוב את הארץ.
הפריצה בחקירה הגיעה באמצעות בדיקת DNA, שהובילה לזיהויה של אילונה דניס, בת 46, שעבדה כמטפלת בישראל. אימות נוסף הושג באמצעות דגימת DNA ממשפחתה ברומניה. במקביל, המשטרה אספה אלפי שעות צילום ממצלמות אבטחה באזור, שאפשרו לשחזר את מסלולו של חשוד שנשא שתי שקיות. החקירה הובילה לדירה בדרום תל אביב, שם התגוררה דניס עם אזרח טורקי, אך החשוד כבר לא היה שם.
החשוד, איידן דמירהאן, בן 59, ביקש מהמעסיק שלו לרכוש עבורו כרטיס טיסה לטורקיה, באותו היום בו המשטרה עלתה על עקבותיו. המשטרה עקבה אחריו, עצרה אותו בדרכו לשדה התעופה, ומצאה בדירתו שרידי דם וסימני מאבק. על פי גרסת התביעה, הדירה שימשה לריסוק הגופה. דמירהאן הודה בקשר קצר עם דניס, אך טען שהיא תקפה אותו ראשונה במהלך ויכוח על כסף ודיור, והוא פעל מתוך הגנה עצמית. הוא טען שהכה אותה עם פטיש, ולאחר מכן הבין שהיא מתה.
לאחר מותה, דמירהאן ריסק את הגופה באמבטיה, חילק אותה לשתי שקיות, והכניס את היתר למזוודה. הוא יצא מספר פעמים מהדירה ופיזר את השרידים במקומות שונים. למרות ששחזר את מעשיו, ראש הקורבן מעולם לא נמצא. המשטרה הצליחה להשלים את החקירה תוך כשלושה ימים, אך התעלומה הגדולה נותרה.
ב-2016 הורשע דמירהאן ברצח, אך שופט אחד חולק על הרוב וסבר שיש להרשיעו רק בגרימת מוות. ההגנה ערערה לבית המשפט העליון, בטענה שלא ניתן להוכיח כוונה תחילה לרצח, שכן הריסוק בוצע לאחר המוות. ב-2018, העליון קיבל את הערעור, והצדדים הסכימו להרשעה בגרימת מוות ועונש של 16 עד 20 שנות מאסר. דמירהאן נידון ל-20 שנות מאסר. כך, למרות שהוכח שריסק את הגופה וניסה לברוח מהארץ, לא הוכח כי בכוונה תחילה גרם למותה. 13 שנים לאחר מכן, ראש הקורבן עדיין נעדר, והפרשה נותרה פתוחה.
