כמה באמת צריך כדי לקנות דירה ב-2.6 מיליון שקל
רכישת דירה בישראל בסכום של 2.6 מיליון שקל דורשת מהקונים סכום גבוה משמעותית מהערכות ראשוניות, כאשר ההון העצמי הנדרש, מסים, עמלות והוצאות נלוות יכולים להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים נוספים מעבר למחיר הדירה. עבור רוכשי דירה ראשונה, הבנק מאפשר מימון של עד 75% מהעסקה, מה שמחייב הון עצמי מינימלי של 650 אלף שקל. בנוסף לסכום זה, יש לשלם מס רכישה, שעל דירה בסכום זה עומד על כ-25,540 שקל. שכר טרחת עורך דין, המוערך בכ-0.5% עד 1% ממחיר הדירה, מוסיף עוד כ-15,300 עד 30,700 שקל. אם מעורב מתווך, יש להוסיף עוד כ-61,360 שקל (2% בתוספת מע"מ). כל אלו מעלים את הסכום הנדרש לרוכש דירה ראשונה לטווח של 700-780 אלף שקל, תלוי אם נשכר מתווך.
הבנקים בוחנים גם את יכולת ההחזר החודשית של הלווים. תשלום חודשי של כ-9,880 שקל עבור משכנתא של 1.95 מיליון שקל (בריבית של 4.5% ל-30 שנה) דורש הכנסה חודשית של כ-24,700 שקל, בהנחה שהתשלום אינו עולה על 40% מההכנסה. עם זאת, רמת חיים נוחה יותר מומלצת עם עומס של כ-30% מההכנסה, מה שמחייב הכנסה גבוהה יותר. לאחרונה, בנק ישראל הוריד את הריבית הבסיסית ל-3.25%, אך הדבר אינו מבטל את הצורך בהון עצמי משמעותי ואת גובה המשכנתא.
עבור מי שאינו רוכש דירה ראשונה, הדרישות מחמירות יותר. "משפרי דיור" שמוכרים דירה קיימת יכולים לקבל מימון של עד 70%, מה שמחייב הון עצמי של 780 אלף שקל לפחות. רוכשי דירה להשקעה יכולים לקבל מימון של עד 50% בלבד, מה שמביא את ההון העצמי הנדרש ל-1.3 מיליון שקל. בנוסף, מס הרכישה לדירה שאינה יחידה עומד על 8%, מה שמוסיף עוד 208 אלף שקל, ומעלה את הסכום הכולל הנדרש למשקיעים לכ-1.5 מיליון שקל לפני הוצאות נוספות.
למרות ירידה מסוימת במחירי הדירות (1.5% בשנה האחרונה) והורדת הריבית, שוק הנדל"ן עדיין אינו מראה סימני התאוששות משמעותיים. היקף החובות של משקי הבית בישראל גבוה, והוצאות המשכנתא עלולות להכביד על התקציב המשפחתי לאורך שנים, במיוחד עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. לכן, גם אם הבנק מאשר משכנתא, חשוב שהרוכשים יחשבו מראש על סכום כולל של כ-800 אלף שקל לדירה ראשונה, כדי להשאיר מרווח ביטחון להוצאות בלתי צפויות לאחר הרכישה.
