דעה / אמסטרדמסקי מציג כתב אישום לכלכלה הישראלית. הנאשמים המרכזיים: האזרחים

העונה החדשה של הסדרה הכלכלית 'מתחת לבלטות' של שאול אמסטרדמסקי מציגה תמונה קשה של המציאות הכלכלית בישראל, אך מבקרת את האזרח העובד במקום את המדינה או כוחות השוק. הסדרה מציגה משפחות ממעמד הביניים, כמו משפחת חדד המרוויחה כ-20 אלף שקלים נטו בחודש, המתקשות לסגור את החודש ונמצאות בחובות של עשרות אלפי שקלים, למרות שהן אינן עובדות בשכר מינימום ואינן מועסקות בעבודות זמניות.

הסדרה מציגה כיצד משפחות אלו, ואחרות, מקבלות ייעוץ כלכלי המצביע על הוצאות כמו אוכל בחוץ או שירותי סטרימינג כגורם לחובות, ומקבלות על עצמן את האשמה. אמסטרדמסקי משווה את שוק ההלוואות בישראל למגפת האופיואידים בארצות הברית, אך הפתרון המוצע בסדרה הוא בעיקר שינוי התנהגותי וחינוך פיננסי, ולא התערבות רגולטורית של המדינה.

בפרק העוסק בבנקים, אמסטרדמסקי מתאר את חשש הלקוחות מהמערכת הבנקאית, אך במקום לבחון את אחריות המדינה או הרגולציה, הוא מפנה את האצבע המאשימה אל האזרח, המכונה 'הפראייר והפשרן', שאינו משקיע מספיק זמן בהשוואת מחירים או במאבק מול פקידי הבנק.

הסדרה גם מתייחסת לנטייה של צעירים לפנות לשוק ההון על רקע הקשיים הכלכליים, אך מציגה את ההשקעה היומית כחלום לא מציאותי הדורש שנות לימוד רבות ועבודה קשה, ולא פעולות פשוטות באפליקציה. לבסוף, הסדרה מציגה את הפנסיונרים התקציביים כ'מסודרים' שזכו לתנאי פרישה טובים בזכות עבודתם בעידן הכלכלי ה'מושחת', אך גם הם נאלצים להסתמך על חסכונות אישיים. אמסטרדמסקי מסכם כי האזרח נותר לבדו להתמודד עם המציאות הכלכלית, שכן 'אין מדינה' שתספק פתרונות.