גל הריסות בתים פלסטיניים בגדה: הרחבת ההיקף וההצדקות

לקראת הבחירות בישראל, נרשמת האצה משמעותית בהריסות מבנים פלסטיניים בגדה המערבית, כאשר ההריסות מתרחבות מעבר לאזורים המסווגים 'ג' ונוגעות יותר ויותר גם לאזורים 'ב' ו'א'. גורמים המעורים בנושא רואים בכך שינוי מדיניות שמטרתו לכפות מציאות בשטח, לצמצם את מרחב ההתפתחות הפלסטיני ולהקשות על שינוי המצב על ידי ממשלות עתידיות.

במקרים שונים, הריסות בתים מתרחשות לאחר שנים של הליכים משפטיים. לדוגמה, בית בנאבלוס, שנבנה בין 2014 ל-2020 בעלות של כ-400 אלף דולר, נהרס השנה למרות ניסיונות משפטיים למנוע זאת. גם בכפר אל-מניה, בית בן 150 מטרים רבועים ששימש זוג קשישים נהרס בחודש שעבר, לאחר שהמשפחה ניסתה למנוע זאת באמצעות עורך דין.

נתונים של גוף פלסטיני מצביעים על עלייה חדה בהריסות השנה: מאז תחילת 2026 נהרסו 1,059 מבנים, מתוכם 266 למגורים, 66 לא מאוכלסים, 290 קשורים למקורות פרנסה ו-360 חקלאיים. כ-93% מהמבנים שנהרסו קשורים למגורים, ייצור או פרנסה.

מגמה בולטת נוספת היא ההריסות באזורים 'ב', שם אמורה הרשות הפלסטינית ליהנות מסמכויות אזרחיות. בשנת 2026 נהרסו 44 מבנים באזורים אלו, לעומת 18 ב-2025, עלייה של כ-144%. גורמים המעורים בנושא רואים בכך הרחבה משמעותית של פעולות ההריסה אל מעבר לאזורי 'ג' שבשליטה ישראלית מלאה.

בנוסף, הרשויות הישראליות משתמשות בצווים ובתקנות צבאיות להריסת מבנים, כולל כאלה הסמוכים לכבישים עוקפים, התנחלויות או בסיסים צבאיים, וכן מבנים באזורים הנחשבים בעלי חשיבות ביטחונית. הליכים משפטיים שהיו בעבר ארוכים מתקצרים, ומקשים על בעלי הבתים למצוא פתרונות משפטיים. קבלת היתרי בנייה לפלסטינים נחשבת קשה ביותר, במיוחד בהיעדר תוכניות מתאר.

ההצדקות להריסות הורחבו וכוללות גם שיקולים ביטחוניים ואתרים ארכיאולוגיים. מבנים פלסטיניים בסמוך לפרויקטים ביטחוניים, כבישים או בסיסים צבאיים עשויים להיהרס, וכן מבנים באזורים המוגדרים כאתרים ארכיאולוגיים, מה שיוצר מגבלות נוספות על בנייה פלסטינית.

ההאצה בהריסות נקשרת למצב הפוליטי בישראל, כאשר המטרה היא ליצור מציאות בשטח שיהיה קשה לממשלות עתידיות לשנותה. ההריסות, יחד עם הרחבת ההתנחלויות והגבלות על בנייה פלסטינית, משפיעות על המפה הדמוגרפית והתכנונית בגדה המערבית. ההתרחבות לאזורים 'ב' ו'א' מצביעה על שחיקה של הגבולות המעשיים שהוגדרו בהסכמי אוסלו.