זייפו צוואה - ותבעו את בית המשפט בגין לשון הרע לאחר שפסל אותה

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה שהגישו שני עורכי דין נגד הנהלת בתי המשפט ובעלי עניין בהליך ירושה, בטענה כי נפגעו מהחלטת בית המשפט שפסל צוואה שערכו. עורכי הדין טענו כי הקביעות נגדם בפסק הדין, שייחס להם התנהלות פלילית ואתית פסולה, בטלות מאחר שלא היו צדדים פורמליים להליך ולא ניתנה להם הזדמנות מלאה להתגונן. בית המשפט קבע כי הצוואה זויפה על ידי עורכי הדין, וכי אחד מהם אף הושעה מלשכת עורכי הדין עוד לפני עריכת הצוואה לאחר שהורשע בעבירות מרמה וכספי לקוח. נקבע כי עורך הדין שיקר, מסר גרסאות סותרות והסתיר את המסמך המקורי, בעוד שעורכת הדין הגישה תצהיר כוזב ועדותה לא הייתה מהימנה. בעקבות זאת, בנוסף לפסילת הצוואה, הורה בית המשפט להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי לבחינת השלכות פליליות ואתיות, והתנהל נגדם הליך משמעתי בלשכת עורכי הדין.

התביעה של עורכי הדין העלתה סוגיה משפטית מוכרת: אנשים שהיו עדים בהליך משפטי, ולא צדדים ישירים, עלולים להיפגע משמם הטוב בפסק הדין מבלי שתעמוד להם זכות ערעור. הדבר דומה למקרה שרה נתניהו, שבו נדחתה עתירתה לבג"ץ להשיג על קביעות בפסקי דין שנגעו להתנהלותה, מאחר שלא הייתה צד ישיר להליכים. ההלכה המשפטית קובעת כי אינטרס ציבורי בשמירה על סופיות הדיון ועצמאות השפיטה גובר על זכותו של פרט לשם טוב, וכי לא ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד עד ששיקר בעדותו. עם זאת, צד שנפגע ממעשה זיוף צוואה יכול לתבוע את המזייפים על מעשה המרמה, ולא על עדות שקר, אם יוכל להוכיח קשר סיבתי לנזק שנגרם לו.