שפרעם: עיר ערבית בצפון ישראל שואפת למרכז הבמה בפרויקט הכלכלי IMEC

העיר שפרעם, הממוקמת כעשרים קילומטרים מהערים חיפה, נצרת ועכו, שואפת למנף את מיקומה האסטרטגי ולהפוך לאחד המרכזים הכלכליים של מסדרון הסחר העתידי IMEC, המחבר את הודו עם אירופה דרך המפרץ וישראל. מעבר להובלת סחורות, נמלים, מסילות ברזל ומיכליות, הרשויות המקומיות לאורך תוואי הפרויקט מקוות למשוך חברות חדשות, השקעות ומשרות.

שפרעם חברה ב"The Next Bay", איחוד של 53 ערים וכפרים באזור חיפה ועמק בית שאן, המעוניינים להשתתף בפיתוח הכלכלי הצפוי מהקמת המסדרון. ראש עיריית שפרעם, נאהד חזאם, מציין כי לעיר יתרונות רבים שיאפשרו לה למלא תפקיד מרכזי בפרויקט, ביניהם מיקומה הגיאוגרפי, המרקם החברתי הייחודי שלה, משאבי הקרקע ואפשרויות הפיתוח.

העיר, הממוקמת בין מישור החוף הים-תיכוני לגליל ובסמוך לנמל חיפה, מהווה מזה זמן רב מרכז חשוב לסחר ולקשרים בין הקהילות השונות בצפון ישראל. העיר גם מתבססת על רמת החינוך הגבוהה שלה, כאשר כ-17% עד 20% מאוכלוסייתה הם אקדמאים וסטודנטים, מה שתורם לדינמיות התרבותית, החברתית והכלכלית שלה.

שפרעם ידועה גם בגיוון הדתי שלה, עם אוכלוסייה של מוסלמים, נוצרים ודרוזים החיים זה לצד זה, ובעבר אף התקיימה בה קהילה יהודית. כיכר הדתות במרכז העיר, המאגדת סמלים ומקומות המזוהים עם הקהילות השונות, מעידה על דו-קיום היסטורי זה, אותו שואפים גורמים מקומיים למנף כעת לפיתוח כלכלי ותיירותי.

ראש העיר מדגיש את המרקם החברתי הייחודי, המבוסס על כבוד הדדי והערכה, וסבור כי המסורות, התרבויות והקשרים בין הקהילות מהווים ערך מוסף לעיר. פרופסור וּתושב העיר, זאהר עזאם, משווה את שפרעם ל"יצירת אמנות נדירה" שקהילותיה הן צבעיה, ומזכיר את מבצר דאהר אל-עומר, שנבנה ב-1771 ומסמל את חשיבותה ההיסטורית של העיר כצומת דרכים.

האתגר המרכזי עבור שפרעם הוא להבטיח שהמסדרון העתידי לא רק יעבור בסמוך לעיר, אלא גם ייצר השפעות חיוביות על תושביה. גורמים בעירייה מקווים שה-IMEC יאפשר פיתוח אזורי תעסוקה חדשים, ימשוך חברות ויצור מקומות עבודה. בנוסף, המורשת ההיסטורית והגיוון של העיר עשויים לתרום לתיירות וחילופי תרבות. שפרעם שואפת להוכיח, באמצעות שילוב של מיקומה הגיאוגרפי, מגזר הסחר שלה, אוכלוסייתה המשכילה וקשריה עם קהילות שכנות, כי גם עיר ערבית יכולה למלא תפקיד מרכזי בכלכלה החדשה שעשויה לצמוח מהמסדרון.