הלקח של הימין מבנט - שעולה ביוקר לוינטר וגוטליב
הימין הישראלי חווה "הפתעת ספטמבר" פוליטית בלתי צפויה, ששינתה את המפה הפוליטית במחנה. עלייתם ונפילתם המהירה של עופר וינטר ופייגלין, לצד פרשת טלי גוטליב, מדגישים את דרישת הבוחרים לנאמנות לגוש הימין לפני הכל. כוכבים פוליטיים מגלים כי בימין אין מקום לסוליסטים, ומי שאינו משחק קבוצתי עלול להישאר מחוץ למפה הפוליטית.
השבוע שעבר סימן את כניסתו הסוערת של עופר וינטר לזירה הפוליטית עם השקת מפלגת "עמך ישראל". הבאזז המקדים דיבר על "נוקאאוט" פוליטי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך התברר כי תומכיו של וינטר הגיעו בעיקר ממצביעי "עוצמה יהודית" והליכוד, בעוד סמוטריץ' נותר יציב מעל אחוז החסימה. הציבור דרש מוינטר "לחתום נאמנות" לגוש הימין, אך הצהרתו המאוחרת להמליץ על נתניהו גרמה לו לאבד מומנטום יקר.
במקביל, חלה תחייה מחודשת של מפלגת "זהות" בראשות משה פייגלין, בעקבות הדלפות על משא ומתן לאיחוד עם סמוטריץ'. המצביעים הבינו כי פייגלין עשוי להיות בכנסת הבאה כחלק מגוש הימין, והתמיכה בו גברה משמעותית, בעוד וינטר צנח מתחת לאחוז החסימה.
במקביל לדרמות הללו, עלתה גם סוגיית טלי גוטליב, שסירבה לדרישת הסולידריות הגושית. שני האירועים הללו חיזקו את ההבנה כי בקרב מצביעי הימין, המחויבות הראשונה היא לשלמות הגוש והדרישה מהכוכבים לשחק "משחק קבוצתי". מי שלא עומד בדרישות אלו, כפי שהודגם במקרה של וינטר וגוטליב, רואה את "מנייתו" צונחת במהירות.
"הפתעת ספטמבר" הפוליטית, כפי שמכונה התקופה, הצליחה לעורר את השטח וליצור סדר יום חדש ומרתק במחנה הלאומי, שבעה שבועות בלבד לפני הבחירות.
